הימין בארץ צהל כשדונלד טראמפ ניצח בבחירות 2024 לנשיאות ארצות הברית. אמרו שהיחסים עם ישראל יהיו הרבה יותר קרובים וטובים מאשר אלו שהיו בתקופת ממשל ג'ו ביידן. אנשי נתניהו רמזו שטראמפ עשוי להורות על תקיפה צבאית משותפת של ישראל וארצות הברית על מתקני הגרעין של איראן או לפחות לא יתנגד כמו ביידן לתקיפה ישראלית. סמוטריץ' כבר הודיע ש-2025 תהיה שנת החלת הריבונות הישראלית ביו"ש. השפעת טראמפ על ההסכם לשחרור החטופים והפסקת המלחמה בעזה היא סימן לבאות שעלולות לאכזב את מי שמצפה ליד חופשית ישראלית באזור. 

ההסכם הנוכחי דומה מאד לזה שנתניהו הציע לביידן כבר במאי 2024. אז הוא חזר בו בשל איומי בן גביר וסמוטריץ' לפרק את ממשלתו. בהסכם מופיעים ויתורים שנתניהו התחייב שלא יעשה אותם. אמנם בסיס הקואליציה התרחב עם כניסתו של גדעון סער לממשלה, וציר האש האיראני ספג מפלות קשות, אבל ההבדל העיקרי בין מאי 2024 לינואר 2025 הוא טראמפ. 

מאז נצחונו בבחירות, טראמפ דרש מנתניהו לסיים את המשא ומתן לשחרור החטופים ואת המלחמה בעזה עד טקס השבעתו וכניסתו לבית הלבן ביום שני הבא. נתניהו חשב שכדאי לדחות את ההסכם עד אחרי ההשבעה כדי שטראמפ יוכל לקחת עליו קרדיט. הוא לא הבין שיש מנהיגים שיש להם עדיפויות אחרות. כשתאריך ההשבעה התקרב ולא הושגה מספיק התקדמות בשיחות, טראמפ ואנשיו הפעילו מכבש לחצים על כל הגורמים המעורבים, כולל נתניהו, לעמוד בתאריך שקבע. 

בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

טראמפ מכיר את נתניהו, יודע שהוא לא אמין ולא סומך עליו. לכן, שיגר אליו את סטיבן ויטקופף, השליח המיוחד שלו למזרח התיכון, כדי להסביר לו שהוא התכוון למה שאמר, ושהוא לא יקבל שום תחבולות להכשיל את ההסכם. רק אחרי הביקור הזה, נתניהו שלח את ראש המוסד, ראש השב"כ וניצן אלון לדוחה כדי לסגור את ההסכם. הוא הסביר לבן גביר ולסמוטריץ' שאין ברירה וצריך לקבל את תכתיבי טראמפ כדי להשיג ממנו עמדות אוהדות לגבי נושאים אחרים, כמו איראן ויו"ש. גם לתקווה הזאת יש להתייחס בערבון מוגבל.

נתניהו והימין בארץ רצו בניצחונו של טראמפ כי הניחו שיחסי ארצות הברית ישראל בתקופת כהונתו השנייה יהיו דומים לאלו של תקופת כהונתו הראשונה. ספק אם גם ההנחה הזו תוכח כנכונה. בתקופת כהונה שניה, נשיאים מעצבים סדרי עדיפויות שונים והם פועלים אחרת לממש אותם. מה גם שבמקרה של טראמפ, כהונתו הראשונה, התחילה ב-2017 והסתיימה לפני ארבע שנים. הוא המתין עוד ארבע שנים עד החזרה לבית הלבן והרבה קרה מאז בארצות הברית, בעולם ובמזרח התיכון. 

בכהונה שניה, נשיאים דואגים למורשת ההיסטורית שלהם. למרות שטראמפ היה נשיא הכי לא נשיא בהיסטוריה המודרנית של ארצות הברית, יש להניח שגם הוא מעוניין להותיר מורשת חיובית. הוא הנשיא הראשון בהיסטוריה שעבר פעמיים תהליך הדחה בקונגרס ונכנס לבית הלבן כעבריין מורשע. הוא מחפש תיקונים. את הראשון בענייני הפנים, הוא כבר השיג. הוא ניצח בבחירות והיה לנשיא השני בהיסטוריה שכשל בניסיון הראשון לזכות בכהונה שנייה, חיכה ארבע שנים, חזר וניצח.

הראשון שעשה מהפך כזה היא גרובר קליבלנד, וזה היה בשנת 1893. טראמפ רוצה תיקון גם בענייני החוץ - זכיה בפרס נובל לשלום. הוא חשב שהפרס הגיע לו כאשר רקם את הסכמי אברהם. לפני כמה ימים אמר שאם שמו היה אובמה, הוא היה מקבל את הפרס מזמן, רמז לכך שאובמה קיבל את הפרס לפני שבכלל התחיל את כהונתו. 

טראמפ מופיע כאיש של שלום. הוא רוצה לסיים מלחמות ולא לפתוח בחדשות. הוא רוצה להתמקד בענייני הפנים ולבצע רפורמות משמעתיות בממשל ובתחומים כמו הגירה וביטחון הגבולות, רגולציה, תעשיה, מיסים, בריאות, חינוך, או אקלים. בענייני החוץ, כמו קודמיו, אובמה וביידן, הוא רוצה להתמקד במאבק מול סין. אלו הן הסיבות העיקריות לכך שהוא שואף לסיים את המלחמות באוקראינה ובאזורנו. הוא לא רוצה שהמזרח התיכון יפריע לו לממש את תוכניותיו החשובות יותר הן בתוך ארצות הברית והן בעולם. כך הוא דרש מנתניהו לסיים את המלחמה בעזה ולשמור על הפסקת האש בלבנון. 

שלוש סוגיות עיקריות יעסיקו את טראמפ וישראל בחודשים הקרובים: "היום שאחרי" בעזה, צירוף סעודיה להסכמי אברהם וגיבוש אסטרטגיה לעצור את הפצצה האיראנית. כל הסוגיות הללו קשורות האחת בשנייה. ייצוב עזה דרוש כדי למנוע את חידוש המלחמה. אנשי טראמפ, כמו אלו של ביידן, מדברים על חיסול שלטון חמאס באמצעות הרשות הפלסטינית. מחמוד עבאס והרשות שהחרימו את טראמפ בתקופת כהונתו הראשונה, כבר פנו אליו במגמה לייצר הבנה לגבי התפקיד שהם ייקחו על עצמם בעזה. 

אבו מאזן (צילום: רויטרס)
אבו מאזן (צילום: רויטרס)

טראמפ מעוניין מאד בשילוב סעודיה בהסכמי אברהם. ראשית, כי זו הדרך לקבל את פרס נובל לשלום. שנית, עסקים, ושלישית, השלמת הציר הערבי סוני נגד איראן. בתמורה לנורמליזציה עם ישראל, סעודיה דורשת הצהרה ישראלית שתכלול אופק מדיני לפלסטינים והסכמי בטחון וכלכלה עם וושינגטון.

ברור לכל, שאין שום התכנות לכך שישראל תסכים להקמת מדינה פלסטינית בטווח הנראה לעין, וגם ידרשו שינויים משמעותיים בהתנהלות הרשות הפלסטינית שייקחו שנים אחדות. אבל אופק מדיני, הימנעות מסיפוח ומהרחבה משמעותית של התנחלויות ביו"ש, אלו דרישות שיהיו מקובלות על טראמפ, אם הם יהיו המחיר שסעודיה תעמוד עליו בתמורה לנורמליזציה. בזמן המשא ומתן על הסכמי אברהם, איחוד האמירויות עמד על התחייבות מצד נתניהו להימנע מסיפוח, לפחות לתקופה של שנתיים, והוא הסכים. 

איראן חוששת שטראמפ שוב יטיל עליה סנקציות משתקות או ייתן אור ירוק לישראל לתקוף את מתקניה הגרעיניים. בניגוד לעבר, היא נחלשה מאד בשל המפלות שספגה בשטחה, בלבנון ובסוריה ומאובדן ציר הרשע השיעי שטיפחה במשך עשורים. ממשלת איראן דואגת לשרידותה ולכן הביעה נכונות להיכנס למשא ומתן על הסכם גרעין חדש עם ממשל טראמפ.

זה היה נושא השיחה בין שגריר איראן לאו"ם ואילון מאסק, האיש שישפיע הכי הרבה על טראמפ בכהונתו השנייה. טראמפ אמר שהוא עשוי להיות מעוניין במשא ומתן כזה. הוא ישמיע הצהרות מאיימות ולא ישלול אופציה צבאית כפי שעשו קודמיו, אבל אלו, כמו הקמת הציר הסוני בהשתתפות סעודיה וישראל, יהיו מכוונות להשיג ויתורים משמעותיים מאיראן. מטרה אסטרטגית נוספת של טראמפ היא לרופף את הקשרים בין איראן לבין רוסיה וסין והסכם גרעין יכול להשיג גם אותה.

טראמפ רוחש אהדה גדולה לישראל והוא צפוי לסייע לה בהסרת מגבלות על חימושים, במאבק באו"ם, בסוכנויותיו ובבתי המשפט שלו, ובמערכה נגד מפגינים אנטי ישראלים ואנטישמיים בקמפוסים האמריקניים. הוא ידרוש היענות למימוש האינטרסים האמריקניים באזור, כולל הסדרים והסכמי שלום. ממשלתו הנוכחית של נתניהו אינה מסוגלת לשתף פעולה עם טראמפ בסוגיות האזוריות, והוא עלול למצוא את עצמו שוב בין הפטיש של בן גביר וסמוטריץ' לבין הסדן של טראמפ. את טראמפ השיקולים הקואליציוניים האלה לא מעניינים ונתניהו יאלץ להתמודד אתם, אחרת ימצא עצמו על מסלול התנגשות עם טראמפ, שאותו הגדיר כגדול ידידיה של ישראל בבית הלבן. 

הכותב הוא מומחה לארצות הברית בביה"ס לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים