כניסתו המחודשת של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן מסמנת עידן חדש. הנושא המרכזי והחשוב ביותר על הפרק, חייב להיות טיפול משותף ונחוש של ישראל וארה"ב בתוכנית הגרעין האיראנית, בהתנהגותה האזורית של איראן ובתמיכתה בארגוני הטרור.
יו"ר סבא"א רפאל גרוסי התייחס בימים האחרונים לאפשרות תקיפת מתקני הגרעין וטען כי איראן צריכה להגיע להבנות עם ממשל טראמפ על פעילותה הגרעינית, על מנת להימנע מעימות צבאי נוסף במזרח התיכון.
זו גישה מוטעית ומסוכנת מאד, בוודאי לאור מצבה הנוכחי הרעוע של איראן, קריסת תוכניתה לבניית "חגורת אש" מסביב לישראל, הפגיעה הקשה שספגו ההגנה האווירית האסטרטגית שלה ויכולות הייצור של הטילים הבליסטיים וכמובן קריסת הכלכלה. למרות המצב, ממשיך חמינאי לקדם את תוכניתו היומרנית להשמדת ישראל באמצעים קונבנציונליים, תחת "מטריה גרעינית", עד שנת 2040, כפי שמורה השעון המונה לאחור בכיכר פלסטין בטהרן.
כשהנשיא ג'ו ביידן נבחר בזמנו, הוא הכריז על רצונו להיכנס למו"מ מחודש עם איראן, ויועציו הכינו נייר לבן שבחן חזרה מהירה להסכם הגרעין הפגום מ-2015 (JCPOA). ישראל, באופן טבעי, הייתה מאד מודאגת מהגישה הזו, מכיוון שההסכם, ממנו יצא טראמפ בחוכמה ב-2018, נתן לאיראן מסלול בטוח ומסוכן לגרעין. למזלה של ישראל ושל העולם, איראן הרגישה חזקה מאד מול ממשל ביידן החלש וההססן, ולא חיכתה זמן רב לפני שחשפה את כוונותיה האמיתית והפרה את ההסכם בדרכים רבות, ללא כל תגובה אמיתית מארה"ב של ביידן ומאירופה, למעט כמה אמירות רפות, שלא לוו במעשים.
ישראל חייבת להפגין כעת אחדות ולהסביר מדוע אפילו מחשבה על כניסה למו"מ/שיחות עם איראן מסוכנת מאד. חשוב לוודא שמסר זהה יגיע מהשותפים במזרח התיכון, החתומים על הסכמי אברהם ומסעודיה, לכולם חששות דומים בנוגע לאיראן וכוונותיה. ארה"ב התעלמה מהחששות של ישראל ושותפיה בפעם הקודמת, חשוב להימנע מכך הפעם.
פעילותה העוינת של איראן הוגברה מאד מאז בחירתו של ביידן (ולא מאז יציאתו של טראמפ מההסכם, כפי שרבים טועים לחשוב). מבחירת ביידן, הגביר המשטר את הסחיטה הגרעינית, העשיר מאות קילוגרמים של אורניום לרמות גבוהות (60 אחוז), פיתח, ייצר והתקין צנטריפוגות מתקדמות במתקנים תת-קרקעיים, בנה מתקנים חדשים ונקט בצעדים מסוכנים נוספים.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) פרסמה במשך השנים דו"חות חריפים במיוחד על פעילותה הגרעינית של איראן, מהן עלו הפרות ברורות של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) ואמנות נוספות שאיראן חתומה עליהן, וכמובן הפרה של הסכם הגרעין. הדוחות לא גובו בסנקציות ובצעדים ממשיים.
הסטטוס הנוכחי של תוכנית הגרעין לא מאפשר להגיע להסכם חדש, שניתן יהיה לחיות איתו. כולם רוצים הסכם טוב, אך השטן נמצא בפרטים. הסכם טוב לא יאפשר לאיראן להמשיך בפעילותה הגרעינית ואין שום סיכוי שאיראן תסכים לכך. ההסכם לא יכול להיות זהה או דומה להסכם הקודם עם שיפורים. אין זכות קיום לאבסורד של "תוכנית גרעין אזרחית" במתקנים תת-קרקעיים.
כל פתרון חייב לכלול טיפול בכל שלושת האלמנטים של תוכנית הגרעין האיראנית: חומר בקיע, מערכת הנשק ואמצעי השיגור, וניתן להתחיל לדון עליו רק אחרי שאיראן תחזור למצב בו הייתה אמורה להיות אם הייתה מקיימת את כל החלטות מועצת הביטחון שהוטלו עליה, אחרי שנחשפה הרמאות הגדולה שלה והניסיון לבנות מתקני גרעין לא מורשים לפני קרוב לעשרים שנה.
חומרים בקיעים (אורניום ופלוטוניום), והטכנולוגיה לייצורם, חייבים להיות אסורים לחלוטין על אדמת איראן ומנוטרים על ידי סבא"א. כל היכולות שנבנו עד עתה - מתקני המרה והעשרה, צנטריפוגות וח"ג לבנייתם מכל הסוגים, חומר מועשר בכל הרמות, כורי מים כבדים עם פוטנציאל פלוטוגני וכל יכולת אחרת, חייבים להיות מושמדים לחלוטין, בנושא זה אין מקום למו"מ.
על פיתוח מערכת הנשק קשה מאוד לפקח, הממצאים מהארכיון האטומי הבהירו זאת היטב. לפני מחשבה על הסכם חדש, איראן חייבת להצהיר על כל פעילויות העבר שלה ולענות על כל השאלות הפתוחות בתיקי סבא"א. אסור להיכנס לשום מו"מ ללא פתרון ההפרות הקודמות והצהרה על המלאים והציוד שהיו באיראן בתוכנית הקודמת.
הטיפול באמצעי השיגור דורש הרבה יותר מהחלטות או"ם שניתנות לפרשנות. עסקה חייבת לעצור באופן מלא את פיתוח הטילים הבליסטיים, המסוגלים לשאת נשק גרעיני.
ההסכם הקודם כלל סעיפי סיום (SUNSET) מסוכנים מאד. כל כניסה למו"מ חייבת להבהיר שכל ההגבלות על איראן, אם יושג הסכם, יפוגו רק בעוד עשורים רבים. אסור לאיראן להאמין שיש לה נתיב פתוח בעתיד לנשק גרעיני.
נראה שהתנאים האלו לא יתקבלו לעולם על ידי טהראן. גם אם זו הנחה נכונה, ממשל טראמפ חייב להבהיר לאיראנים שאלו דרישותיו והוא לא פתוח למו"מ.
התנהגותה השלילית של איראן הובילה לכך שאת המו"מ חייבים לפתוח רק על הריסות נתנז, פורדו, אספהן ואתרי הגרעין האחרים. עד הריסת המתקנים והיכולות כולם, על ידי איראן מבחירתה, או על ידי גורם חיצוני, טראמפ חייב לחזור לתכנית הסנקציות הבנויה על "לחץ המקסימלי", ולהבהיר לאיראן שהדיבורים על איום צבאי אמיתי מצד ארה"ב ובעלות בריתה, אינם דיבורים בעלמא.
מכיוון שיש סיכוי גבוה מאד שאיראן, למרות מצבה הרעוע, גם ביטחונית, לאור התקיפות הישראליות, וגם אזורית לאור קריסת מרבית בעלי בריתה, לא תשתף פעולה מרצון עם השמדה מוסכמת של כל יכולותיה, ישראל חייבת להתכונן לעימות מול איראן ומתקני הגרעין שלה, בשאיפה ביחד עם ארה"ב, בתקווה להפלתו על ידי העם האיראני המדוכא על ידי שלטון האייטולות זמן ממושך מדי.
תא"ל (מיל.) פרופסור יעקב נגל הוא עמית בכיר בקרן להגנה על הדמוקרטיות (FDD) ופרופסור אורח בטכניון. כיהן כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המטה לביטחון לאומי בפועל
