בימים אלה פורסם, כי לפי סקר שביצע משרד ראש הממשלה בקרב בכירים בשירות המדינה, כמחצית ממכרזי הגיוס נסגרים מבלי שהמשרה אוישה, ומעטים מהמועמדים בכלל עומדים בתנאים הנדרשים. לעמדת אותם בכירים, תהליך הגיוס הארוך והמסורבל לשירות המדינה, הוא הגורם המרכזי לכך. אין ספק, כי בירוקרטיה מתישה עלולה להרתיע מועמדים פוטנציאליים ראויים, אולם דומה כי מדובר בסיבה משנית בלבד.
מנתונים שנאספו ונסקרו בשנת 2021 עלתה תמונה מדאיגה מאוד: כעשירית מכלל המשרות בשירות המדינה לא היו מאוישות באותו זמן (כמעט 9,000 תקנים) ורק אחוז קטן ממשרות אלה נמצא בהליך איוש פעיל. בנוסף, אלפי משרות אחרות אוישו על ידי עובדים במינוי זמני, באופן המעיד על חוסר יציבות ועל קושי בגיוס קבוע. מגמה זו לוותה גם בירידה משמעותית במספר המועמדים ובאיכותם. כך בשנת 2023 פורסם, כי קיימת צניחה של 30% בביקוש למשרות במשרדי הממשלה. בתוכנית הדגל של המדינה, למשל, "צוערים לשירות המדינה" חלה ירידה של 40% במספר המועמדים.
אחת הסיבות המרכזיות לכך שעובדים מדירים רגליהם מהשירות הציבורי, הוא תנאי ההעסקה ובפרט השכר. השוואה בינלאומית שנערכה בשנת 2021 העלתה, כי השכר במגזר הציבורי בישראל, בהשוואה למגזר הפרטי אצלנו, הוא הנמוך ביותר ביחס לכל המדינות שנבדקו, ופער זה הלך וגדל בשלושת העשורים האחרונים. ברור, כי כתוצאה מכך, על אף יתרונות כמו ביטחון תעסוקתי והטבות סוציאליות נרחבות, עבור רבים מדובר בחסם משמעותי.
מעבר לתגמול הכספי, גם לתדמיתו של השירות הציבורי יש תפקיד חשוב. תפיסות שליליות של מועמדים פוטנציאליים בדבר בירוקרטיה, חוסר יעילות ופוליטיזציה, מרתיעות אנשים בעלי כישורים גבוהים להגיש את מועמדותם. גם חששות מפני מינויים פוליטיים, שאינם מבוססים על כישורים מקצועיים, ודיווחים חוזרים ונשנים בדבר מינויים או פיטורים משיקולים פוליטיים - שאכן קורים בפועל - פוגעים באמון ובמוטיבציה של מועמדים פוטנציאליים.
למשבר האיוש החמור בשירות המדינה יש השלכות משמעותיות על שוק העבודה ועל המשק כולו. מחסור בעובדים בשירות הציבורי פוגע ביכולת לספק שירותים ציבוריים חיוניים כמו: בריאות, חינוך ורווחה. משרות בכירות שנותרות לא מאוישות, או שמאוישות על ידי ממלאי מקום בלבד, עלולות להוביל לחוסר מנהיגות ולעיכוב ביישום וביצוע התהליכים הנדרשים כל העת ממשרדי הממשלה השונים. זאת ועוד, מגזר ציבורי לא אטרקטיבי יגרום ל"בריחת מוחות" למגזר הפרטי ויחריף ויעצים את הפגיעה בשירות הציבורי.
קיימות יוזמות ממשלתיות שונות, שמטרתן לשפר את תהליכי הגיוס ולמשוך עובדים לשירות המדינה. דיגיטציה של תהליכים, הקמת מרכזי שירות ושימוש במבחנים מקוונים הם צעדים בכיוון הנכון. עם זאת, הפתרון האמיתי מצריך שינוי מערכתי עמוק יותר, כזה שיתמקד בשיפור תנאי ההעסקה, חיזוק התדמית הציבורית ומגנונים שיבטיחו פוליטיזציה מינימלית של השירות.
אם המשבר לא יטופל במהירות באופן יסודי, ישראל עלולה למצוא את עצמה עם שירות ציבורי מוחלש, שאינו מסוגל לעמוד באתגרים המורכבים של המאה ה-21 ואינו מסוגל לספק מענה הולם לצרכי אזרחיה. מומלץ שנפסיק להסתתר מאחורי תירוץ הבירוקרטיה ונתמודד עם הגורמים האמיתיים שמבריחים עובדים איכותיים משירות המדינה.
הכותב הוא בעל משרד עורכי דין העוסק בענייני עבודה