היום לא תתקיים ישיבת ממשלה, ונדמה לי שבצדק. על מה ידברו בממשלה היום, לו הייתה מתכנסת? היו צריכים לדבר על הישגי ביקורו האחרון של ראש הממשלה בארה"ב. הנאום בפני עצרת האו"ם, המפגש עם הנשיא אובמה, וכאלה. לו היה מתקיים דיון תיאורטי כזה, היה נתניהו נושא סקירה בפני הממשלה על הביקור, מזווית הראייה שלו. מה היה מספר לשרים? על הנאום הציוני הגאה והנלהב שנשא מול הגויים, על טפיחות השכם שקיבל אחר כך, על הטלפונים מהחברים בארץ, על הפמליה המתמוגגת. איך הוא הכניס להם, לכל האנטישמים האלה.
הוא לא היה מספר על הטרוניות של שלדון אדלסון, איתו סעד מיד אחרי הנאום, אבל אדלסון סיפר בעצמו למצלמות הטלוויזיה (הוא אמר שהתייחסותו המינימליסטית של ביבי לתהליך השלום בנאום, הייתה נרחבת מדי). אחר כך היה עובר נתניהו לפגישה עם מזכ"ל האו"ם באן קי-מון, ומפרט איך הוא הכניס גם לו באבי-אביו (בתקשורת הבינלאומית זה הוגדר "עימות חריף בין ראש ממשלת ישראל למזכ"ל האו"ם").
ולבסוף, לקינוח, הוא היה מספר לשריו הנלהבים איך הוא נתן בראש גם לברק אובמה עצמו, והסביר לו, ככה שיבין, מה באמת צריך לעשות.
מה נתניהו לא היה מספר? הוא לא היה מספר עד כמה מבודדת ישראל בעולם ברגע זה. הוא לא היה מספר מה אומרים עליו בבית הלבן. הוא לא היה מספר מיוזמתו על תגובת הבית הלבן על הבניה בגבעת המטוס והדירות שנרכשו בסילואן. הוא לא היה מנסה לתרץ מדוע הסתער בחזרה על אובמה ולא הסתפק בכיבוי הלהבות. מדוע התעקש ללבות את הקטטה הקולנית והמזיקה הזו עם האיש שיושב על ברז הסיוע החיוני שלנו, בעודו אורח בבירתו. הוא גם לא היה מנדב מידע על הגינוי האירופי הקשה להתנהגות הישראלית, ערב יום הכיפורים.
אובמה ונתניהו. "מדוע התעקש ללבות את הקטטה הקולנית והמזיקה הזו עם האיש שיושב על ברז הסיוע החיוני שלנו" צילום: רויטרס
על הכרזתה של שבדיה שתכיר במדינה פלסטינית עצמאית. על החשש הכבד שמדינות אירופאיות רבות ילכו בעקבותיה. על העובדה שהאמריקאים קובעים, און רקורד ומול המצלמות, שהמשך ההתנחלויות יגרום להרחקת בעלות הברית החשובות ביותר של ישראל ממנה. על האמירה האירופית הדומה. אם הייתה לנתניהו אופוזיציה משמעותית בממשלה הזו, ולא רק אסופה של רכיכות קואליציוניות ממושמעות, הם היו קמים, במהלך הישיבה, ודורשים הסבר לכל זה.
שואלים אותו מדוע הוא מתעקש לבעוט בכל הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר שיש לנו באמריקה ובעולם. מדוע הוא מתעקש לתקוע אצבע בעיניו של ברק אובמה בכל הזדמנות. למי נתונה חובת הנאמנות שלו, למדינת ישראל או לקבוצות לחץ בתוכה. לבוחריו או למממניו.
אגב, רוב מה שאמר נתניהו בארה"ב מדויק. גם ההתנפלות האמריקאית-אירופית על גבעת המטוס, שהבנייה עליה אושרה כבר מאה פעמים בעבר, מוגזמת. יש גם לא מעט צדק באמירה שאם ערבים יכולים לקנות דירות במערב ירושלים, אין סיבה שיהודים לא יוכלו לקנות דירות במזרחה.
אבל כל זה לא רלוונטי כרגע. קצף על פני מים סוערים. כשאתה מרמה כל הדרך, אין סיבה שיקשיבו לך בפעמים הבודדות שיוצא לך להגיד אמת. נתניהו קובר את האפשרות לפתרון שתי מדינות בקריצה כבר שנים ארוכות. הוא עצמו טבע פעם את האמירה ש"אין ארוחות חינם". למרות שהוא עצמו לא שילם על ארוחה שנים ארוכות, נדמה לי שבסוף נצטרך כולנו לשלם.