אירוע שולי נחרת לי בזיכרון, משום מה. הגדול היה בן 5 בערך. שוטטתי איתו בחנות צעצועים בירושלים. הגענו מוושינגטון לחופשת חגים בישראל. על המדף בחנות ראיתי קופסת נושאת מטוסים, אפורה, גדולה. "Made in China" או משהו כזה. את הצעצוע הזה בדיוק, באותה האריזה, אותו הכיתוב, עם מטוסי קרב אמריקאיים בדגמים קטנטנים ומסלול המראת נושאת המטוסים מפלסטיק, קניתי לילד שלי כמה שבועות קודם לכן בחנות הענק Target בפרוור וושינגטוני.
הצעצוע הקרבי עלה לי 9.99 דולרים. זה נדיר שאתייק בראשי מחיר צעצוע או פריט, ובכל זאת, זה היה המחיר. אבל בחנות הצעצועים הירושלמית גוש הפלסטיק הזה נמכר ב-250 שקל. בערך פי שישה מן המחיר האמריקאי בהתחשב בשער הדולר אז. לא היה לי סמארטפון לתיעוד, גם לא חברים בפייסבוק, ואפילו לא גרתי בישראל ולא הייתה לי זכות למחות. בפני מי בכלל אתעצבן? ממילא לא תכננתי לרכוש בישראל נושאת מטוסים מפלסטיק בצבע אפור. חשבתי אז שזה מקרי. נושאות מטוסים עולות פה יותר.
אחר כך שמתי לב שכל הצעצועים בישראל יקרים יותר והסברתי לעצמי את הפערים בהיות של השוק הישראלי קטן. צבעי גואש? פי שלושה. חומרי יצירה? מלא. חשבתי אז: בארצנו הקטנטונת, מספר מוגבל של צרכנים, אז הביקוש מוגבל, מחירים עולים, לא? בהמשך הלך והתבהר שעוד שלל מוצרים יותר יקרים. הרבה יותר יקרים. וגם מוצרים שחשובים ליומיום. ויש מי שאוחזים את השוק הצרכני בגרון. שולטים גם בצריכה הקמעונאית, בסלולר, בביטוח. מדי ביקור בישראל ראינו את המחירים מטפסים. הדלק, בתי הקפה, שכר הדירה. אבל היינו מסנוורים.
ברלין. צילום: ingimage
לחזור לישראל, חלום (מה לא? אכן כך מרגישים אחרי שנים ארוכות בחוץ). אבל את מחירי המזון בחנויות ובמכולות, את מחירי הדיור, הוצאות הסלולר, כבלים ועוד - למדנו והפנמנו רק כשחזרנו לגור כאן לתמיד. אין בי שום חרטה על החזרת המשפחה לישראל, שלא יהיה ספק. אבל המסר שעולה מברלין בימים אלה, על ידי ישראלים שחיים שם בנוחות, הוא גם המסר שקולטים חברים שלנו במרילנד, קליפורניה ופלורידה.
כדי לחזור לישראל מארה"ב או מאירופה או מכל מקום אחר בעולם צריך לגייס את כל הכסף המשפחתי, מן ההורים, את החסכונות, את הסבלנות. אין צורך להיעלב מן הקריאות לחזור לגור בברלין, אבל כן להשתמש במידע הזה של מחירים זולים בעולם כדי להמשיך לפקוח לנו את העיניים. ואם הברלינאים החדשים מסייעים לישראלים הוותיקים להתבונן למציאות בעיניים, אז צריך לומר להם תודה על הראייה החדה.
במקביל לזרקור שהם מפנים למכולת השכונתית, כדאי גם לשים לב שעל אף הצהרות פוליטיות וסטטוסים בפייסבוק של פוליטיקאים שמספרים מדי פעם איך הם פותרים את הסבך - אין להודעות שלהם שום משמעות אמיתית על חייהם של הישראלים. המחירים כאן ממשיכים לעלות, וישראלי שרוצה לחזור לגור במדינתו, נו טוב, זה מה שאנחנו אומרים לפעמים לחברים ומשפחה שעוד יש לנו בארה"ב - עדיף לחכות קצת. אולי המחירים פעם ירדו.
הכותבת היא בלוגרית פוליטית, בעלת "הפלוג" - בלוג פוליטי