מבלי ששמנו לב, נחת עלינו בערב החג מדד חודש ספטמבר שירד ב־ 0.3% . הנתונים לא ייאמנו: מרבית סעיפי המדד, כמו התחבורה, הפירות, ההנעלה, התרבות ואפילו מוצרי המזון - הוזלו. מה שלא מרסק סופית את המדד הוא העובדה שמחירי הדיור עדיין לא יורדים.

המדד עמד בשנה האחרונה על 0.3% מתחת לאפס, ואלמלא מרכיב הדיור, הוא היה עומד על 1.4% מתחת לאפס. ועדיין, קיימת בציבור תחושה של יוקר מחיה מעיק ודפלציה שאינה מחלחלת לכיס. המשק נמצא בהאטה ועל כך כבר אין ויכוח. אבל כיצד - למרות המדדים השליליים (מדד ספטמבר הוא הרביעי במספר מתחילת 2014) - התחושה שקשה לגמור את החודש עדיין שרירה וקיימת?


קשה לגמור את החודש. לפיד עורך קניות בשדרות. צילום: פלאש 90

יש הטוענים שרכיבי המדד אינם משקפים את סל ההוצאה המשפחתי הממוצע. אבל גם אם נשנה לדוגמה את רכיב ההוצאה לתקשורת, עדיין מכלול מרכיבי סל המדד, כולל מוצרי המזון, ימשיכו לרדת. אין כאן "טריקים" או "שטיקים". סיבה נוספת לתחושה היא ההשוואה התמידית למחירים הנמוכים באירופה. אז נכון שמדי מספר חודשים מנופפים לנו עם מוצר שמחירו נמוך בעשרות אחוזים בהשוואה למחירו בישראל. זה לא רק "מילקי" או "פסק זמן", אלא גם מוצרי מזון "יבשים" ואחרים.

ועדיין אי אפשר להתווכח עם העובדה שלמעט בתחום הדיור, המחירים יורדים. אפילו בדיור, קצב העלייה מתמתן - ובקרוב גם שם, להערכתי, המחירים יתחילו לרדת.
גורם נוסף לתחושה הקשה של הציבור הוא תחושת האי ודאות המפחידה. היא גם מסבירה את ירידת המחירים. למרות סביבת הריבית הנמוכה ביותר ב-20 השנים האחרונות, הלקוח מסרב לפתוח את הארנק - כי הוא אינו יודע מה הולך לקרות. הוא מסתכל קדימה ואינו מוצא את התקווה.

הצמיחה יורדת, ותקציב 2015 הוא הבעיה ולא הפתרון. המדד המשולב המשקף את הפעילות במשק נותר ללא שינוי, וההשקעות יורדות. וזה לא שחסר כסף, החברות מלאות בכסף ואפילו חברות מחו"ל הגיעו לגייסו בישראל בגלל השמועה על הכסף הזול אצלנו. אבל כולם פוחדים להשקיע. אנחנו שומעים את דברי שר האוצר על
תקציב התקווה החברתי ומגחכים. מה מספר לפיד? מחיר החשמל צפוי לרדת בתחילת 2015 מכיוון שהוא ביטל החלטה של פקידיו להעלות את המס על הפחם. הוא מתרברב על כך שמסי ההכנסה לא יעלו, כי הוא ביטל את החלטתו שלא להעלות אותם. האם ייתכן שהבשורה הבאה היא שהמע"מ לא יעלה רק כי השר ביטל המלצה של רשות המסים?

אז איך מתקנים את המצב? לאחר שבזבז בפועל את כל התחמושת המוניטרית, לא נותרו באמתחתו של בנק ישראל אמצעים רבים. גם אם הנגידה תוריד בסוף החודש
את הריבית ב-0.1% לשנה או אפילו ב-0.25% כפי שרמזה, ההשפעה על הדולר לא תהיה דרמטית. קרנית פלוג תעדיף לבצע "הרחבה כמותית" דרך רכישת איגרות חוב כדי להבטיח את המשך התחזקות הדולר.

הבעיה כאמור היא לא של היעדר נזילות אלא עודף נזילות שאינו מוצא כתובת ראויה להשקעות. הדרך העיקרית להניע את גלגלי המשק ולהחזיר את אמון הציבור היא מדיניות כלכלית אמינה שחסרה בתקציב 2015. למרות הסיום הפסימי, יש שתי נקודות אור באשר לתעשייה המקומית: התחזקות הדולר מול השקל ב-8% בתוך כחודשיים - היא בשורה מצוינת לתעשייה, ותגליות הגז יפחיתו לאורך זמן את מחירי האנרגיה, המהווים את אחת מעלויות הייצור המשמעותיות ביותר.