1. היעדרות ישראל מוועידת קהיר שהתכנסה השבוע כדי לדון בדרכים לשיקום עזה, דרמטית הרבה יותר משחשבתם. בוועידה, בראשותו של נשיא הרפובליקה הערבית הגדולה של מצרים הגנרל עבד אל-פתח א-סיסי, נכחו מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי ובנות בריתנו הקיימות והפוטנציאליות במזרח התיכון. כשאורחי מחו"ל מאתגרים אותי בענייני ישראל והמזרח התיכון, אני נוהג להסביר להם שבמזרח התיכון מי שלא נמצא סביב השולחן נמצא על הצלחת.
השבוע בקהיר ישראל לא הייתה סביב השולחן. בנימין נתניהו והממשלה השקיעו רבות ואף שילמו מחיר פוליטי פנימי במהלך צוק איתן ולאחריו, כדי לחזק את מעמדו של הנשיא המצרי כמנהיג פרגמטי ומתון שמשתף פעולה עם ארה"ב, ישראל והפלסטינים. הייתה זו מדיניות נכונה ומושכלת, אולם ירושלים אינה מצליחה לקצור את הפירות, והעימות בין נתניהו לנשיא ארה"ב, הקיפאון המדיני והמשך טיפוח מפעל ההתנחלויות מובילים לבידוד המדיני.
אולם לא רק הדרת ישראל מוועידת קהיר צריכה להדאיג, צריכות להדליק נורות אזהרה גם הצהרתו של מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, בדבר הצורך להציג כעת מנהיגות ולקדם תהליך מדיני, והאמירות האירופיות הפומביות נגד ישראל ובעד הפלסטינים. מתיו גולד, שגרירה החביב של בריטניה בישראל השמיע השבוע דברים קשים בעקבות החלטת הפרלמנט הבריטי להכיר במדינה הפלסטינית. אומנם הממשלה הבריטית נעדרה מהדיון ודובריה הסבירו שההחלטה היא סמלית ואיננה מחייבת את הממשלה, אבל השגריר גולד הוא נציגה של אותה ממשלה.
עזה במהלך צוק איתן. צילום: רויטרס
גולד אמר כי "מצבה של ישראל מדאיג" ושבהחלטתו ביטא הפרלמנט את הלך הרוח ברחוב הבריטי לאחר צוק איתן ובעקבות המשך הבנייה בהתנחלויות. אפשר להעריך שבריטניה ושוודיה - שההכרה במדינת פלסטין היא חלק מקווי היסוד של ממשלתה החדשה - מייצגות את קצה הקרחון האירופי, המציב את ישראל על מדרון מדיני חלקלק ומסוכן. ועוד בעניין בריטניה: מצבה מורכב, אוכלוסייתה מאוימת, והרחוב שלה מקצין ומתאסלם. מלחמת השחרור של הממלכה המאוחדת, שתתנהל במטרה לקבל בחזרה את לונדון ואזורים נוספים, תהיה קשה ואולי עקובה מדם. כשאומרים הלך הרוח ברחוב בלונדון, אנו מבינים למה הכוונה. אבל אסור שזה ינחם אותנו.
2. ממשלת ישראל צריכה לקחת חלק פעיל בשיקום עזה משיקולים אגואיסטיים של הסברה וגם משכנות טובה, שיש לקוות שגם אם תתמהמה, בוא תבוא. ישראל צריכה לנקוט את מדיניות "המקל וגזר", שתבטיח שלתושבי עזה יהיה מה להפסיד בעימות הבא. שיבקשו עליהם שלטון שייתן ביטחון, רווחה ותעסוקה ולא דם, אש ותמרות עשן. ישראל צריכה ליזום רעיונות לצמצום הסגר הימי ולהקלות בתחום כניסתן ויציאתן של סחורות, להרחיב את אזורי הדיג, לשקול ברצינות הכנסת פועלים עזתים לעבודה בישראל, ובעיקר לקחת חלק פעיל ככל שניתן במלאכת השיקום.
שיקומה של עזה הוא אינטרס ישראלי מובהק ומרכיב חשוב בבניית אמון מחודש, בשיתוף עם אבו מאזן ובתמיכה של מצרים וארה"ב. כדי שזה יקרה, ישראל צריכה להיות חלק מהפתרון ולא רק חלק מהבעיה. כנות כוונות מצד נתניהו וממשלתו, צמצום הבנייה בהתנחלויות וחידוש התהליך המדיני, גם אם בתנאים מורכבים - יאפשרו לישראל לרכוש את מקומה במפה המתחדשת במזרח התיכון, את הלגיטימציה באירופה ואת המשך התמיכה של ארה"ב.
3. בשבוע שעבר התבשרנו על מינויו של אל"מ ששון חדד לתפקיד היועץ הכלכלי לרמטכ"ל. בכובעו השני ישמש חדד גם כראש אגף התקציבים של משרד הביטחון. הקדנציה של חדד ושל המערכת הכלכלית שבראשה הוא ניצב תהיה מאתגרת ומורכבת מאוד. הוא ימצא צה"ל שמתנהל כבר שלוש שנים ללא תוכנית עבודה רב-שנתית, ומתמודד עם כלכלה ישראלית המתקשה להקצות למערכת הביטחון את מלוא צרכיו.
היועץ החדש, ועמו הרמטכ"ל החדש וסגנו, ימצאו עצמם מול צורכי ביטחון מרובים שנובעים מדרישות פוליטיות וציבוריות לאפס תקלות, מול מקורות מצטמצמים, מול התחייבויות שנפרשו ונדחו בשנים האחרונות והגיע זמן פירעונן ומול מחסנים ריקים לאחר 50 ימי לחימה. היועץ הכלכלי ומנהליו יתמודדו עם דרישה פוליטית, פרלמנטרית וציבורית לנהל באופן שקוף תהליכי התייעלות עמוקים. הם ייאלצו לעדכן את מודל התעסוקה בצבא הקבע ובצבא החובה ולהמשיך לפנות את בסיסי הצבא ממרכזי הערים ולהעתיק אותם דרומה בקצב מהיר יותר.
תא"ל חדד והרמטכ"ל הבא יצטרכו להתמודד עם הרשתות החברתיות שהן בעיקר כלכליות-חברתיות ופחות מדיניות-ביטחוניות. עוד הם ייאלצו להתמודד עם צרכים לא צפויים, שעלולים לצוף כתוצאה מחידוש המחאה הציבורית. המטה הכללי יצטרך להתמודד גם עם המסקנות שתגיש בקרוב "ועדת לוקר", שדנה בחודשים האחרונים בכל מרכיבי תקציב הביטחון.
תוצאות עבודת הוועדה יוצגו בתפר בין כהונת הרמטכ"ל היוצא לזה שנכנס, וספק אם האחרון ינהל מלחמה ציבורית בימיו הראשונים בתפקיד. במציאות המורכבת הזאת, הדבר הנכון לעשות הוא להותיר את "ועדת לוקר", או גרעין מצומצם ממנה, כוועדת מעקב מתמדת למשך שנתיים או שלוש, עד אשר נוכל להבין לעומק את מפת האיומים של המזרח התיכון ואת המענה הביטחוני הנדרש. כל דבר אחר יהיה זמני ולא יעיל.