בסוף השבוע שעבר התכנסה בעזה ממשלת האחדות הפלסטינית. בתחילת השבוע הזה התכנסה בקהיר ועידת המדינות התורמות לשיקום עזה. אלו היו תזכורות עוון אכזריות של מלחמת צוק איתן, שלא הייתה מלחמת ברירה או אין ברירה. היא הייתה סתם מלחמה מיותרת (וארורה) שהסתיימה בכניעה מבישה של ממשלת הימין.
ותעזבו אתכם מסיפורי האיומים שנבלמו, המנהרות שפוצצו ומספר המחרטות שהושמדו. מדובר באמצעי לחימה. כשאין סיבה להשתמש בהם הם לא קיימים. אם אתם מתעקשים להאמין שצוק איתן הביא יותר ביטחון, אזי ניתן היה להגיע בדיוק לאותה כניעה ("הסדרה") עם חמאס לפני המבצע.
ותעזבו אתכם גם מסיפורי "הם התחילו". רק אחרי שהמכסה עף הבינו גאוני שב"כ עד כמה הלחץ על חמאס בגדה וברצועה דרדר את כולנו למלחמה שלא רצינו בה ושהסתיימה באותה כניעה רבתי.
ניתן היה להגיע לאותה כניעה לפני המבצע. טנק במבצע 'צוק איתן'. צילום: רויטרס
לא חבל על ההרוגים? לא חבל על גל הטירוף הלאומני שסחף את הנגרפים המקצועיים? אלה שמרגישים בקרביהם את המיית העם עולים מזועזעים על הגל הזה, עם קצף על השפתיים, כדי להתריע בשער.
בסופו של יום קרב וערבו הגל הזה נספג בדרדל'ה בחוף המציאות, אבל אלה, כמו גולשי גלים מקצוענים, כבר חותרים קדימה ותרים אחרי הגל הבא. הם ימצאו אותו. הוא ימצא אותם. וכך נראית הכניעה של ממשלת הימין: רק לפני ארבעה חודשים מנעה הממשלה (בגיבוי הערכת מצב של שב"כ) כניסת שרי ממשלת האחדות מהגדה לרצועה כדי להשתתף בישיבת ההשבעה.
בנוסף נחסמה העברת המשכורות של פקידי חמאס. המדיניות הייתה למוטט את חמאס ולהפריד בכל מחיר בין הרצועה לגדה. כולל הפרד ומשול בדרך של זריעת חשדנות (טקטיקה מודיעינית מוכרת) וסכסכנות. כמו גם מצור יבשתי וימי - ואם צריך אז גם ניהול מלחמה.
התוצאה? בסוף השבוע נכנס ראש הממשלה הפלסטיני רמי חמדאללה לעזה עם שרי ממשלתו כשהם מלווים באנשי הביטחון שלהם. המשכורות יועברו בשבוע הבא. "השארנו את הפיצול מאחורינו", אמר שם חמדאללה, "והמטרה שלנו היא להשיב את עזה לחיים נורמליים ולאחדות עם הגדה המערבית".
פרשני מה-טוב-ליהודים-לעזאזל-השכל- והמוסר מלגלגים על תקפותן של המילים "אחדות פלסטינית". ברמת יצר הנקם והפוליטיקה הפנים־פלסטינית הם צודקים. אלא שאין קשר בין העוינות הזאת לבין האינטרס המשותף והפעולה המשותפת, שאליהם הגיעו הפלסטינים אחרי שבע שנות קטטת דמים.
ונחשו מי מעודד את קיום ממשלת האחדות הפלסטינית? נכון, צה"ל. שם יודעים שהדרך הטובה ביותר למנוע מהימין בממשלה לחמם את הגזרה היא לייצב את עבודת ממשלת המומחים. כולל חמאס. וברוח אבו מאזן - האיש שהחליף בגרסת ממשלת הימין את אחמדינג'אד כהיטלר.
ההרסת וגם ירשת?
כאמור, בתחילת השבוע נערך בקהיר כנס המדינות התורמות לשיקום עזה. ישראל(וחמאס) בחוץ. לפני כחודש השתתף, כתמיד, נציג ישראלי (סגן שר החוץ צחי הנגבי) בישיבת הוועידה בניו יורק. השבוע החליטו עבד אל־פתח א-סיסי והחברים החדשים של בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן ("אופק מדיני חדש" עם מדינות ערב) שישראל היא קוץ בתחת.
רוצים הסדר עם מדינות ערב? שאל א-סיסי, תעשו אחד כזה עם הפלסטינים. האתנחתה הקומית שייכת כרגיל לליברמן: "אי אפשר לשקם את עזה ללא ישראל". לא ברור אם זו בדיחה או איום, אבל זה היה המלמול האגבי של יום שישי.
ביום ראשון הוא כנראה נזכר שהוא בהחלט רוצה להיות ראש ממשלה, שהוא בהחלט זקוק לרהביליטציה אמריקאית, והוא בהחלט כשכש לאמריקאים: "אנחנו בהחלט מעוניינים בשיקום האזרחי של עזה... ויש לא מעט הבנות עם האמריקאים".
אני לא יודע על אילו הבנות הוא מדבר ואני מקווה שאף אחד (חוץ מוינשטיין) לא מאמין לו, ובכלל אני תוהה: האם אף אחד לא שמע על הפסוק "ההרסת וגם ירשת"? בכינוס המדינות התורמות בקהיר אמר קרי כי "יש התקדמות רצינית בנושא השלום". אולי משום שפגש לפני שבועיים את ציפילבני.
התגובה של (לשכת) ראש הממשלה: "קרי ממשיך להתעקש ולקרוא לחידוש המו"מ". נתניהו טועה. קרי לא עוסק במו"מ. הסכמי הכניעה לחמאס לצורך שיקום עזה הם חלק מהמאמץ לפרק את ממשלת הימין בדרך למו"מ. יש כאלה שחושבים שמפלגת הבית היהודי לא מסוגלת לשאת באחריות להסכמי הכניעה כחברה בממשלה.
האתנחתה הקומית. ליברמן ב'צוק איתן'. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90.
הצחקתם את נפתלי בנט ואורי אריאל. "אחריות קולקטיבית" זה בכלל רעיון הבל של ליברלים. משרד ממשלתי לא עוזבים. זה כמו התנחלות. אפילו לא בגלל ניהול מו"מ חשאי עם חמאס על שחרור מחבלים תמורת גופות הדר גולדין ואורון שאול.
האם גם הפעם יכנסו את גדולי הדור כדי שיכשירו את הכניעה ואת הישארות הבית היהודי בממשלה? יכול להיות שבסך הכל מדובר במסך עשן לטובת הסכומים שהבית היהודי מחליקים לטובת ההתנחלויות? מי שמברך על כניעת הממשלה הוא השמאל. בצדק. זו הדרך היחידה לצאת ממעגל הדמים.
הפיצוץ למען המורל
מהלך לחץ נוסף, הגם שהוא סמלי, הוא הצבעת הפרלמנט הבריטי להכיר במדינה פלסטינית. את המהלך יזמה מפלגת הליברלים-דמוקרטים, השלישית בגודלה בבית הנבחרים הבריטי ב- House ofcommons .
לדברי הברון (בית הלורדים) ג'ון אלדרדייס מצפון אירלנד יש לא מעט חברים בשתי המפלגות הגדולות, הלייבור והשמרנים, התומכים בעמדה הזאת. האם הצעד הבריטי יזעזע את הממשלה? מסופקני. האם הבית היהודי ימשיך לשבת בממשלה שכך נכנעת? בטוחני. האם יאיר לפיד ימשיך להיות שר אוצר אפס בע"מ? משוכנעני.
אין צורך לתהות אם ליברמן ימשיך לתעתע במשפטי מחץ, כאילו איננו שותף לכניעה המבישה. הפוזה הפתטית ביותר היא כמובן זו של נתניהו, ראש לנכנעים וזנב לימין הקיצוני. האיש בבוץ ועל הפנים והוא ממשיך לרברב "ניצחנו" וללהג "חמאס=דאע"ש" ו"הצנטריפוגות" ו"אלפי ערבים ממזרח ירושלים קונים דירות במערבה" (בחיי, "אלפי". כך בדיוק אמר לפני שבוע בראיון ל" FACE").
לפני כמה ימים ישבתי בשידור חי עם אריה קינג, חבר מועצת העיר בירושלים שדיבר על 25 ערבים שקנו במערב העיר. שמות? כתובות? קינג עבר מיד לדבר על בוגדנות השמאל. אבל לא אלמן ישראל. כדי להרים את מורל העם התחולל לפני כמה ימים פיצוץ מסתורי באתר גרעין איראני.
לפיצוץ אין ולא תהיה לו שום השפעה על ההסדרים הגרעיניים בין איראן לעולם. אין לו שום קשר לחיי היומיום של אזרחי ישראל. גם לא לביטחונם בעתיד. אני כמובן לא יודע אם אנחנו ביצענו את זה, אבל יש לי מושג קלוש כמה עולה מבצע כזה ברמה המדינתית - אם אכן בוצע ברמה הזאת. וזה כסף שצריך להבעיר את לימודי הליבה ולא את ליבת הכור הדמיוני שבוער בראשו של ראש ממשלת הימין.