בימים אלו העולם נתון במלחמה נגד "המדינה האסלאמית". האם ניתן לראות זאת כתהליך היסטורי במסגרת רחבה יותר? את התשובה לשאלה הזו ניסיתי לברר עם ידידי ד"ר ראובן ארליך, יו"ר "מרכז המידע למודיעין וטרור".
והנה התובנה שהגענו אליה, והיא קשורה, תאמינו או לא, להסתערות של פילים! איך? בסוף 1979 פלשה ברה"מ לאפגניסטן ופעלה כפיל משתולל. התוצאה הייתה שנולד,בין השאר, אל-קאעידה, ארגון טרור סוני קיצוני.
ב-1982 הפילון הישראלי פלש ללבנון. התוצאה הייתה, בין השאר, שקם ארגון הטרור השיעי-קיצוני חיזבאללה. ב-2003 הפיל האימתני האמריקאי פלש לעיראק. התוצאה הייתה, בין השאר, שקם פלג פורש מאל־קאעידה, דאע"ש ("המדינההאסלאמית") שמו.
המלחמה נגדו קשורה להסתערות של פילים. לוחם בדאעש. צילום: רויטרס.
זמן קצר לאחר מכן הפילון הישראלי דווקא נסוג לאחור ברצועת עזה, והסכים (בניגוד להסכם אוסלו) שחמאס ישתתף בבחירות, וארגון הטרור הסוני הזה רכש לעצמו מדינה. מה משותף לכל "הסתערויות הפילים" הללו באזורנו, הקרוב והרחוק?
ראשית, בכולן המטרה הייתה להחליף שלטון/משטר. ברה"מ רצתה לכונן ממשל אפגני פרו-רוסי, ישראל רצתה לכונן בלבנון ממשל נוצרי פרו-ישראלי ואנטי-סורי. ארה"ב רצתה להפיל את משטר סדאם חוסיין הסוני ולכונן בעיראק משטר דמוקרטי.
זה מה שארה"ב גם דרשה מהפילון הישראלי: תנו ידכם להשתתפות החמאס בבחירות כדי להביא לפלסטינים את הדמוקרטיה שלנו. המטרות הללו לא הושגו בשום מקום. עוד קו דמיון הוא שבכל המקרים הפילים נסוגו, בסופו של דבר: הרוסים מאפגניסטן, האמריקאים מעיראק וישראל מלבנון (כמו גם מרצועת עזה).
שלישית, בכל אחד מהמקומות שאליו פלשו הפילים המערכת הפנימית הייתה שברירית, מפוצלת או נתונה לרודנות אכזרית ביותר (כמו בעיראק) שברגע שנופצה, נחשפו כל התחלואים המבניים של המדינה.
רביעית, בכל המקרים, הפילים לא הבינו לעומק את הבעיות הפנימיות המורכבות של כל ארץ, השנאות ההיסטוריות בין שבטים ועדות, ועומק השנאה האסלאמית למערב. ולסיום, נקודת דמיון חמישית: הארגונים האסלאמיים הקיצוניים שקמו - עדיין קיימים ומאיימים .
ועכשיו, כלקח מהעבר, אנו עדים לסוג חדש של הסתערות פילים, הפעם מהאוויר ולא מהקרקע, בהנהגת ארה"ב. היעד: השמדת"המדינה האסלאמית". איך זה יסתיים?העתיד לא נודע, אך כבר לאור מה שאנחנו רואים, ברור שכמה ממאפייני הטעויות העבר כבר רובצים בפתח.
"המדינה האסלאמית" היא סימפטום למערכת המדינית שהתמוטטה בסהר הפורה,ובהשמדתה (אם בכלל הדבר יתאפשר) לא יהיה פתרון להתפוררות הזאת; "המדינהה אסלאמית" היא רק אחד ממרכיבי הטרור האסלאמי המצוי בכל פינה באזור שלנו, באפריקה ובאסיה; היריבות השיעית-סונית לא תיעלם מול אויב משותף זמנית בדמות "המדינה האסלאמית".
האם את האסטרטגיה שגיבש הממשל האמריקאי ניתן להוסיף לרשימת "מצעדהאיוולת" של ברברה טוכמן? הטרגדיה האמיתית היא, לדעתי, שאין אסטרטגיה חלופית יעילה יותר בתנאים העולמיים הנוכחיים להתמודדות מול תהליכי ההקצנה האסלאמית.
בסוף עוד יאשימו אתי שראל שמשום שלא הגיעה להסדר עם הפלסטינים, נכשל המערב במלחמה נגד"המדינה האסלאמית". כאשר מדינות הטרור שולטות כיום באו"ם, הכל אפשרי!.