מעללי ראש הממשלה שלנו נרשמים בדפי ההיסטוריה, אחד לאחד, וחובה להזכירם שוב, בדרך לנושא העיקרי: מפריצת מנהרות הכותל ועד למחדל מנהרות התקיפה; מהעלבונות הגסים כלפי נשיא ארה"ב ועד להתרחקות אירופה מאיתנו; מהעלבונות הגסים וההתנשאות על אבו־מאזן ועד לעילה להגשת התביעה הפלסטינית למועצת הביטחון; מחלקה של הגברת הראשונה בהחלטות גורליות ו/או זוטרות ועד לפשרות הכספיות עם עובדיה לשעבר.

התִפְנוֹקת הבזבזנית של כספי הציבור במסעות הנאה מלכותיים (נרות ריחניים, גלידת פיסטוק ואחזקת החווילה בקיסריה), ההצהרות (שתי מדינות וכו'), שהוא עצמו סותר אותן, הבטחותיו הרבות שלא קוימו והבזבוז העצום של משאבים בהכנת צה"ל לתקיפת פתע חשאית מוזהרת מראש של הכּוּרים באיראן, שלעולם לא הייתה מתבצעת, מסילוק בגין, מרידור ומיכאל איתן ועד להתנגדות לבחירתו לנשיאות של רובי ריבלין. מהכישלון בדליקת הענק בכרמל ועד להתעלמות חצופה מהבטחותיו לתיקון חברתי־כלכלי אחרי מחאת האוהלים.

מאי-ההתערבות הכרונית במחלוקות חברתיות (משבר הדירות), כלכליות (יוקר המחיה, הירידה מהארץ(, לאומניוּת (הקצנת הימין, דריסת הדמוקרטיה) ואמוּניוּת, המרחיבות פערים, שנאה וקווי שבר בעם, עד השחיתות והפשע הגואים והמשטרה הנחלשת (מתי יעמידו לדין את פורעי "תג מחיר"?) - ואלה רק מעט ממעשיו, מחדליו, התחייבויותיו וחדלות פרעונותיו של בנימין נתניהו. אבל הישג אחד איש לא יוכל לשלול ממנו: הגדר הדרומית, שהפסיקה את הצפת ישראל בים של אומללים נרדפים ורעבים מאפריקה, שחיפשו בית, מזון, ביטחון ועבודה.

מסתננים בדרום. צילום: יוסי אלוני

בזכות הגדר הפך השיטפון טפטוף זעיר. נתניהו יזם, דחף, קידם - והגדר קמה. מספר מחפשי החיים והמקלט מאפריקה נעצר על כ-60 אלף, רובם מאריתריאה ומסודן, רובם שוהים בדרום תל אביב, באבטלה, בתנאי קיום נוראים, עם גרעיני פשע ואלימות, וגורמים בנוכחותם סבל וזעם לתושבי האזור הקבועים. מכאן גלי האלימות, הגזענות והאפליה, השיסוי והנידוי של הפליטים מצד אוכלוסיית המקופחים שלנו בדרום העיר, בעידוד הצרח"כית מירי רגב ולהקת הכהניסטים, והטענות כלפי השלטונות על "עניי עירך קודמים".

ראש הממשלה, שמנע את טביעת הדמוקרטיה היחידה וכו' באזור בשיטפון של מאות אלפי פליטים, לא עשה דבר בנושא, מעבר להתגאות בהצלחה בודדת זו. בשתיקותיו ובמחדליו הוא מאשר את מדיניות הכליאה והנידוי של שרי הפנים אלי ישי וגדעון סער, הלעומתי לבג"ץ. התובנה שמספר הפליטים הקיים תואם את החובה ההומנית של מדינות שיש להן, כלפי מדינות שאין להן (שלא לדבר על מצפון המערב הנאור בעניין הזנחת האבולה לאפריקאים, שנים רבות כל כך), מחייבת אותך להחליט, ראש הממשלה, שהם יישארו כאן, אומר פרשננו לענייני נאותות הומנית.

את התקציב של מתקן המכלאה המחליאה "חולות" והפיקוח על הפליטים נשקיע במבצע לפיזורם עם אשרות זמניות בחלקי הארץ, בדיורם ובבריאותם, בחינוך ילדיהם ובהכשרתם המהירה לשפה העברית ולעבודות נחוצות - סיוע חקלאי, חרושת, טיפול בחולים, נכים וקשישים ועוד. נבטל את יבוא העובדים מדרום־מזרח אסיה, המעשיר את חברות כוח האדם החזקות. נאפשר למוכשרים שבנקלטים להתקדם - וכולם, בריאים, עובדים, לא אלימים, יקבלו אחרי כמה שנים אזרחות. זה יהיה חלקנו - וחלקך - הזעום, בתיקון עולם.