קומץ אקטיביסטים טבעונים תפסו יוזמה, ובשם חיות העולם ניפצו שמשות והשחיתו סניף "מקדונלד'ס" בתל אביב. הם תיעדו את יצירת הוונדליזם-ההומני, העלו תמונות לפייסבוק, ושיבחו את כל הצדיקים שעסקו במלאכה.
פחות או יותר באותה הרוח, מנהיגי השמאל זהבה גלאון ודב חנין הפיצו בפייסבוק תמונת נאצה משלהם: בוגי יעלון נוהג באוטובוס כשמאחוריו עדר של נוסעים בלבוש לבן ומסיכות של הקו-קלוס-קלאן. זו רק אני, או שגם לכם קצת נמאס מהתגובות האלימות והמכפישות שכבר מזמן אינן נחלת הימין הקיצוני, אלא הפכו גם נחלתם של חובבי האנושות והשלום?
נראה שהשמאל הקיצוני והימין הקיצוני עורכים ביניהם תחרות: מי יותר מטורלל, ומי ילך רחוק יותר עם חוסר המחשבה לטווח ארוך ועם הראייה הצרה? השיטה של שניהם היא להצביע על עיוות נורא המסכן את עתיד החברה הישראלית ולתקן אותו באמצעות עיוות נורא אחר. משום מה, לא ממש מפריע להם שהעיוות החדש רק מסכן את החברה הישראלית עוד יותר.
חוק עוקף בג"ץ של ח"כ איילת שקד, לדוגמה, אולי יעזור נקודתית להתמודד עם המסתננים, ובהחלט יש מקום לביקורת על בג"ץ כשהוא חורג מסמכותו. אבל הבעיה שכולנו ניתקע איתה בסוף היא שהחוק פותח סדק מסוכן באיזון העדין של הפרדת הרשויות; רק במקום שיהיה מוטה לצד אחד, שקד רוצה שהוא יהיה מוטה לצד אחר.
ריבלין. מצליח לראות את כל אזרחי המדינה, בין שחילונים, מתנחלים או ערבים. צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90
בכל פעם מנצח מישהו אחר בתחרות, אבל התוצאות, ולא משנה מי מנצח, גורמות נזק לישראל. חלק גדול מהפטריוטיות הימנית, למשל, פוגע קשות בתדמית המדינה שאותה הם לכאורה כל כך אוהבים. זה לא באמת משנה אם הם צודקים לגבי אי-הצורך בהסדר עם הפלסטינים, או לגבי רמת האינטליגנציה של חברי הממשל האמריקאי, או לגבי הצורך למתן את השמאל הקיצוני. כדי לקדם את ישראל בכל כיוון שהוא, דרושה דרך שקולה, ראייה רחבה, יכולת להתפשר וגם יכולת לומר את הדבר הנכון בזמן הנכון. אחרת כל הישג מקומי מתבטל במהירות, כי הוא נושא בצדו נזק יותר גדול.
השמאל מתחלחל ממעשי הימין, כמו ההחלטה להפריד בין פלסטינים למתנחלים באוטובוסים בשומרון. אבל משולחי הרסן של השמאל הקיצוני עוסקים ברדיפה בעצמם. מצד אחד, יעלון קהה החושים אפילו לא ניסה להסביר את הסיבות הביטחוניות להפרדה. אבל מהצד האחר, מיד עטו על התקרית כדי להפיץ עוד קצת תעמולה חד-צדדית בעולם. די לראות את התגובות האנטישמיות הנבערות לפוסט של "בצלם" בעניין, כדי להבין את עומק הבעיה. האם הם באמת לא רואים אילו טיפוסים מופרעים נהיו הקהל שלהם? אולי ההומניות עיוורה אותם.
נוכח כל אלה, קשה שלא להעריך את פועלו של הנשיא החדש. ריבלין מצליח לראות את כל אזרחי המדינה, בין שחילונים, מתנחלים או ערבים. הוא מבין שכדי למגר אלימות, צריך לגנות אותה תמיד, ולא רק כשזה מתאים לך פוליטית.
מעניין שדווקא השפיות הלא פופוליסטית הביאה לו פופולריות בזמן קצר יחסית. מעניין גם שדווקא מתוך כל הכאוס והצווחות, השפוי היחיד שנראה במחוזותינו כרגע הוא ימני.