חוץ מקשיחות, צריך גם הסברה

נראה שככל שעובר הזמן, במדיה הבינלאומית פחות אוהבים אותנו. הקהילה הבינלאומית אכן נוהגת בחוסר אחריות קשה להבנה. ייתכן שהמדיה משפיעה עלהפוליטיקאים וייתכן שלהפך, אבל בשורה התחתונה, במקביל לדיווחים המעוותים על האלימות, חולף באירופה טרנד חדש: הכרה במדינה פלסטינית, כשהטרור והשנאה זוכים להתעלמות. צריך להודות שההנהגה הפלסטינית הצליחה לרתום את העולם לצדה בסיפור של הסכסוך, ולהציג את ישראל כ"איש הרע".

כיום, וזה בכלל לא משנה אם בצדק או לא, הדעה הרווחת בעולם המערבי היא שאנחנו לא בסדר, ושמגיע לנו. אפשר לקרוא לכולם עוכרי ישראל או סתם טיפשים, להתנגח בממשל האמריקאי העלוב, להכפיל את תקציב הביטחון, ולהיגעל מהצביעות של האירופים. אולי הכול מוצדק, אבל תגובות כאלה לא באמת יגרמו לדעה הרווחת להשתנות. הבעיה הקשה של ישראל היא אובדן לגיטימציה שנגרר לשנאה.

ההצהרות החוזרות נגד ההנהגה הפלסטינית, גם כשהן צודקות, כבר לא זוכות לשום הקשבה. אפשר להמשיך להקשיח עמדות ולצעוק, אבל בכך רק נמשיך להזין את המשוואה המעוותת ממילא. כשאתה נתפס ככוחני וכעיוור שרק מאשים כל הזמן, אתה מגביר את האהדה לצד השני ומחריף את הנידוי שלך. כולנו רוצים ביטחון, וזה לא פשוט בשכונה הזאת. מצד אחד, מנהיגי השמאל מעדיפים להתעלם מעובדות מסוימות, או לטעון שהבעיות לא קיימות.

לעומתם, מנהיגי הימין רואים את העובדות, אבל הפרשנות שלהם נמהרת ודפנסיבית, והתגובות שלהם לא חכמות. כרגע כל מנהיגי הימין מציעים לציבור הישראלי המבוהל ביטחון מדומה. הם מתחרים ביניהם מי קיצוני יותר בדרישות להתקשחות, אבל המלכוד הוא שמבחינה תדמיתית, ההתקשחות מזיקה. מנהיג אמיתי הוא אחד שיודע לפתור דברים בשתי ידיים, ולא רק באחת. לא מספיק לנהוג ביד קשה, נדרשת גם יכולת להסביר את עצמך לעולם, אחרת לא יהיה ביטחון כי לא תהיה לנו לגיטימציה.

אפשר ללגלג על חוסר ההבנה של מנהיגי המערב, אבל עדיף למצוא דרך לשכנע אותם. שכנוע לא יגיע מעוד האשמות, הוא יגיע רק אם מנהיגי הימין ישכילו להחליף את הנרטיב שלהם. חמאס הוא ארגון רצחני, אבו מאזן הוא חלש ומניפולטיבי, ויש מסביב בעיה עצומה עם האסלאם הקיצוני. עם זאת, הם חייבים להדגיש שרוב ערביי ישראל הם שקטים ושפויים, ומסביבנו יש גם מדינות ערב מתונות. גם במצבים הכי קשים, ישראל תמיד חייבת להצהיר שהיא רוצה שלום, ושואפת להפרדה לשתי מדינות.

רק אמירות כאלה יביאו הקשבה, שתישאר שם גם כשיגיעו האשמות. לעשות שריר זה חשוב, אבל רק כשזה מאוזן על ידי אמירות של הבנה וייזום אלטרנטיבה להסדר. אחרת רק נדמה לך שאתה חזק ומוגן, כי בעצם אתה מזמין עוד מתקפות.