אתמול (שישי) הסתיים בירדן תרגיל עולמי גדול לניטור ומעקב אחר ניסויים גרעיניים. מנהל התרגיל הוא הישראלי רון גביש, בכיר לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית (וא"א) של ישראל, ולצדו משתתפים בתפקידי פיקוח שונים בשטח עוד שלושה ישראלים - מדעני גרעין וגיאו-פיזיקאי. בתרגיל משתתפים גם מומחים ממדינות ערביות - בהם קצין בצי המצרי - ומאיראן, שמאמציה להשיג נשק גרעיני הפכו אותה לאויב הגדול והמאיים ביותר על ישראל.
"כעובד של האו"ם אין לי כל בעיה לעבוד עם איראנים", אומר גביש בראיון ל"מעריב-סופהשבוע". דבריו מלמדים שבחסות שיתוף פעולה באמצעות ארגונים בינלאומיים, העוינות בין מדינות מתעמעמת: "אנחנו לא מדברים על פוליטיקה, אבל הם כמובן מתעניינים במה שקורה באזור ויש להם סקרנות רבה לגבי ישראל. לא פעם נשאלתי על כל מיני אספקטים של החיים בישראל, כמו הקיבוץ ודברים אחרים".
הנוכחות הישראלית הנכבדת בירדן מעידה כי למרות ההידרדרות ביחסים המדיניים בין ישראל לממלכה ההאשמית בשל אירועי הטרור ובעיית הר הבית, שיתוף הפעולה המקצועי-טכני נמשך כסדרו. את התרגיל עורך "ארגון האמנה הכוללת לאיסור ניסויים גרעיניים", שמוכר יותר בראשי התיבות של שמו באנגלית CTBTO (שמשמעותו Comprehensive Test Ban Treaty Organization) ומושבו בוינה.
מטרת התרגיל היא לדמות תרחיש שבו הגיע מידע כי בשטחה של מדינה מסוימת בוצע ניסוי גרעיני, בין שתת-קרקעי ובין שבים או באטמוספירה. פקחי הארגון יישלחו לאותה מדינה, ובעזרת ציוד הגילוי והניטור המתקדם שברשותם יבצעו פיקוח חודרני בשטח, לאסוף דגימות קרקע, מים, צמחייה ונתונים שונים. המידע והעדויות נשלחים למעבדות הארגון, מעובדים ומנותחים, ועל סמך הממצאים ניתן יהיה "להפליל" את אותה מדינה ולהאשימה בהפרת האמנה שאוסרת לבצע ניסויים גרעיניים. "חשוב לנו מאוד לבדוק בתרגיל את המוכנות שלנו ושל הציוד ואת היכולת של המפקחים לפעול בזריזות וביעילות", הדגיש גביש.
הציוד המיוחד שעומד לרשות המפקחים כולל טכנולוגיית רדיו-נוקלאידים (איזוטופים רדיואקטיביים - כל מה שמקרין שרידים של ביקוע גרעיני), שבעזרתה מזהים שרידים של רדיואקטיביות באוויר ובוחנים את רמת הקרינה והזיהום. בעזרת טכנולוגיה זו התקיים המעקב אחר רמת הזיהום הרדיואקטיבי באסון של הכורים הגרעיניים בפוקושימה ביפן.
אמצעי פיקוח אחרים, מוסיף גביש, הם תצפיות, סיורים וצילומים, נטילת דגימות קרקע, מים ואוויר, וכן מכשירים סיסמיים (שבודקים זעזועי קרקע) או אקוסטיים שבעזרתם ניתן לגלות רעידות אדמה או רעידות משנה או ניסויים גרעיניים. לרשות המפקחים של גביש עומד גם רדאר תת-קרקעי משוכלל, שמוחדר בשיטת קידוח לעומק האדמה ודוגם אותה. "כמו כן עומד לרשותנו ציוד הידרו-אקוסטי שמאפשר גילוי של ניסוי גרעיני בים", מוסיף גביש. לדבריו מדובר באמצעים חודרניים שיעשו את העבודה.
מהי הראיה האולטימטיבית לכך שבוצע ניסוי גרעיני, כמו שקרה לפחות פעמיים בקוריאה הצפונית בעשור האחרון?
הציוד המיוחד שעומד לרשות המפקחים כולל טכנולוגיית רדיו-נוקלאידים (איזוטופים רדיואקטיביים - כל מה שמקרין שרידים של ביקוע גרעיני), שבעזרתה מזהים שרידים של רדיואקטיביות באוויר ובוחנים את רמת הקרינה והזיהום. בעזרת טכנולוגיה זו התקיים המעקב אחר רמת הזיהום הרדיואקטיבי באסון של הכורים הגרעיניים בפוקושימה ביפן.
אמצעי פיקוח אחרים, מוסיף גביש, הם תצפיות, סיורים וצילומים, נטילת דגימות קרקע, מים ואוויר, וכן מכשירים סיסמיים (שבודקים זעזועי קרקע) או אקוסטיים שבעזרתם ניתן לגלות רעידות אדמה או רעידות משנה או ניסויים גרעיניים. לרשות המפקחים של גביש עומד גם רדאר תת-קרקעי משוכלל, שמוחדר בשיטת קידוח לעומק האדמה ודוגם אותה. "כמו כן עומד לרשותנו ציוד הידרו-אקוסטי שמאפשר גילוי של ניסוי גרעיני בים", מוסיף גביש. לדבריו מדובר באמצעים חודרניים שיעשו את העבודה.
מהי הראיה האולטימטיבית לכך שבוצע ניסוי גרעיני, כמו שקרה לפחות פעמיים בקוריאה הצפונית בעשור האחרון?
"האקדח המעשן של הפיקוח שלנו הוא גזים אציליים רדיואקטיביים שנפלטים. זה הסימן המובהק ביותר. אגב, בארגון יש גאווה גדולה שתחנות הניטור והמעקב שלנו היו הראשונות בעולם לגלות תוך שעתיים מהביצוע את הניסויים הגרעיניים של קוריאה הצפונית".
גביש מפקח על התרגיל מחדר הבקרה שלו בגונטרמסדורף שליד וינה. "המחלקה שלי היא מה שנקרא הרתעה אולטימטיבית. פיקוח בשטח. אם מדינה חברה באמנה מתלוננת על מדינה אחרת כי זו ערכה ניסוי גרעיני, מציגה בפנינו הוכחות שמישהו הפר את האמנה ומבקשת מאיתנו לבדוק, אנו נכנסים לפעולה. יש תהליך אישור שנמשך כשישה ימים, ואז אנו יכולים לשלוח את המפקחים לשטח. הם ייצאו למקום ויתחילו בפעולות הבדיקה. אני מאמין שבמקרה שאכן היה ניסוי גרעיני, הם יאספו את הנתונים והראיות תוך זמן קצר".
גביש הוא מנהל המחלקה להדרכה של הפיקוח בשטח (on site) של CTBTO ומכהן בתפקידו הנוכחי כשלוש שנים. לוינה הוא נשלח מטעם וא"א, שבה עבד 14 שנים. בין היתר שימש כממונה על יחידת התגובה המהירה במקרה של חשש מתקלה רדיואקטיבית בישראל. קודם לכן שירת 26 שנים בצה"ל והיה בין השאר מפקד יחידת חילוץ ארצית בפיקוד העורף. "השתתפות הישראלים תואמת את העניין הרב שישראל מגלה בנושא איסור קיום ניסויים גרעיניים מאז המו"מ על הקמת הארגון וביצוע האמנה", אמר לי תומאס מוטצלבורג, דובר CTBTO.
סוף עידן הניסויים
ארגון "האמנה הכוללת לאיסור ניסויים גרעיניים" הוא יציר כפיו של נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון, שהיה הכוח המניע שעודד את הקהילה הבינלאומית לכונן את האמנה (כמו גם את זו האוסרת לפתח, לייצר, להחזיק ולהפיץ נשק כימי) ולהקים ב-1996 את הארגון שינהל אותה. מטרת הארגון והאמנה היא למנוע ניסויים גרעיניים של כל מדינה בכל מקום: ביבשה, מתחת לפני הקרקע, בחלל ומתחת למים. הארגון הוקם בראש ובראשונה כדי למנוע הפצת נשק גרעיני ולהקשות על מדינות שחותרות להשיגו, שיחשבו פעמיים לפני שיחליטו לבצע ניסוי גרעיני. האמנה אומנם אוניברסלית, אך כמו ארגונים אחרים של האו"ם, ההצטרפות אליו וולונטרית.
מאז הטלת פצצות האטום על ערי יפן הירושימה ונגסקי ב-1945 ועד 1998 בוצעו בעולם יותר מ-2,000 ניסויים גרעיניים ביבשה, מתחת לפני הקרקע, באטמוספירה ומתחת לפני הים. רובם בוצעו על ידי ארה"ב (יותר מ-1,000 ניסויים) וברה"מ (כ-700), ומיעוטם על ידי צרפת (200), בריטניה (45) וסין (45). שלוש מדינות הפרו את המורטוריום שהושג ב-1996 : הודו ופקיסטן שביצעו ניסויים גרעיניים ב-1998, וקוריאה הצפונית ב-2006 וב-2013 .
ב-1979 התעורר חשד כבד שבאוקיינוס ההודי בוצע ניסוי גרעיני באטמוספירה. תחנות ניטור (זה היה לפני הקמת CTBTO) במקומות שונים בעולם קלטו סימנים סיסמיים, ולוויין ריגול אמריקאי איתר הבזק אור. החשד נפל על משטר האפרטהייד ששלט אז בדרום אפריקה, ולפי פרסומים שונים גם ישראל השתתפה באותו ניסוי. אולם עד היום אין ודאות כי אכן התבצע ניסוי גרעיני, ולכן, כפי שהסביר לי הדובר מוטצלבורג, מה שהתרחש באוקיינוס ההודי לפני 35 שנים אינו נמנה במניין הניסויים הגרעיניים. הניסויים הגרעיניים, במיוחד בשנים הראשונות לקיומו של נשק גרעיני - שנות ה-50 - נעשו לעתים ללא אמצעי זהירות ובטיחות נאותים. נשורת רדיואקטיבית נפלטה ופגעה לא רק באזרחים שנמצאו בקרבת המקום (בעיקר תושבי איים באוקיינוס השקט) אלא גם במבצעים - חיילים אמריקאים או סובייטים.
בתקופת המלחמה הקרה - בשנות ה-50, ה-60, ה-70 וה-80 - היו לא מעט ניסיונות לנסח אמנות בינלאומיות שיאסרו ניסויים גרעיניים, אך כאמור רק בשנות ה-90 הפך החזון למציאות לאחר מו"מ ממושך שנמשך כשנתיים בז'נווה, שווייץ. 180 מדינות הצטרפו מאז לאמנה, אולם רק 163 מהן אשררו אותה (נכון לספטמבר 2014) כולל שלוש המעצמות הגרעיניות - רוסיה, צרפת ובריטניה. ארה"ב לא אשררה בשל סירובם של הנשיא ג'ורג' בוש שהחליף את קלינטון והקונגרס, שנשלט בידי המפלגה הרפובליקנית, לעשות זאת. וזאת על אף שארה"ב ממשיכה להיות התורמת הגדולה ביותר לארגון, שתקציבו השנתי עומד על 130 מיליון דולר, והיא התומכת הבולטת שלו בהגשת סיוע טכני ומדעי.
גם ישראל, שאינה חתומה על האמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני (NPT), ושמנהלת מדיניות של "עמימות" גרעינית - אינה מאשרת ואינה מכחישה את הטענות כי יש ברשותה נשק גרעיני - הצטרפה ל-CTBTO . אך מכיוון שארה"ב אינה מאשררת את האמנה, גם ישראל - שלפי פרסומים זרים נחשבת לאחת מתשע המדינות בעולם שיש להן נשק גרעיני - אינה מאשררת אותה. סיבה נוספת לסירוב הישראלי הוא החשש שאמצעי הפיקוח הפולשניים עלולים במקרה חירום לחשוף בסיסים וסודות צבאיים. בשל כך מסרבת גם מצרים לאשרה. מצרים מנהלת זה עשרות שנים קמפיין בפורומים בינלאומיים להפוך את המזרח התיכון לאזור מפורז מנשק גרעיני, שמשמעותו היא בעצם פירוקה של ישראל מנשקה הגרעיני, שהכל סבורים שיש לה.
גם ישראל, שאינה חתומה על האמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני (NPT), ושמנהלת מדיניות של "עמימות" גרעינית - אינה מאשרת ואינה מכחישה את הטענות כי יש ברשותה נשק גרעיני - הצטרפה ל-CTBTO . אך מכיוון שארה"ב אינה מאשררת את האמנה, גם ישראל - שלפי פרסומים זרים נחשבת לאחת מתשע המדינות בעולם שיש להן נשק גרעיני - אינה מאשררת אותה. סיבה נוספת לסירוב הישראלי הוא החשש שאמצעי הפיקוח הפולשניים עלולים במקרה חירום לחשוף בסיסים וסודות צבאיים. בשל כך מסרבת גם מצרים לאשרה. מצרים מנהלת זה עשרות שנים קמפיין בפורומים בינלאומיים להפוך את המזרח התיכון לאזור מפורז מנשק גרעיני, שמשמעותו היא בעצם פירוקה של ישראל מנשקה הגרעיני, שהכל סבורים שיש לה.
גם סין, הודו, פקיסטן וקוריאה הצפונית, כולן מדינות שמחזיקות נשק גרעיני, לא אשררו את האמנה. גם איראן, שרבים בקהילה הבינלאומית חושדים שהיא חותרת לייצר נשק גרעיני, טרם אשררה את האמנה. כל עוד מדינות אלה וכן ישראל, ארה"ב ומצרים לא יאשררו אותה, אין לאמנה תוקף חוקי מחייב. ספק אם זה יקרה בעתיד הקרוב. אך למרות זאת, האמנה והארגון פועלים כאילו האמנה בתוקף ומחייבת. הארגון הקים 337 תחנות ניטור ואימות על פני כדור הארץ, שתפקידן לוודא שאם יתבצע ניסוי גרעיני חשאי הוא יתגלה במהירות.
בישראל, מציין גביש, יש שלוש תחנות של CTBTO. אחת בהרי אילת, אחת בהר מירון ועוד מעבדה לזיהוי רדיו-נוקלאידים שהוקמה במרכז למחקר גרעיני (ממ"ג) בנחל שורק - "הכור הקטן" (להבדיל מהכור הגרעיני הגדול לאין שיעור בדימונה). "יש כלפי ישראל הערכה רבה בארגון על היכולת המדעית והאיכות הטכנולוגית הגבוהה שלנו".