פרשנית ותיקה בתקשורת היללה את דברי השר לשעבר יאיר לפיד במסיבת העיתונאים, שבהם  תקף בחריפות את נתניהו. זאת מכיוון שלפיד "יודע" על מה הוא מדבר. אני רוצה להתמקד בנושא הזה של "הוא יודע". אני משתמש בלפיד כדוגמה, אך כוונתי היא לפוליטיקאים אצלנו באשר הם, מראש הממשלה ועד לאזובי הקיר במשכן הכנסת היוצאת.




אחד הדברים המופלאים הוא הידע שלהם לגבי העתיד ולגבי העבר, או תחזית עתיד ותחזית עבר. לפיד  אמר בסוף השבוע: "נתניהו בוודאות לא יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל". לא היה שום פקפוק באמירה, שום היסוס. בו בזמן, כמה ימים לפני כן, בזמן הוויכוח על חוק יסוד הלאום, הוא קבע כי בן־גוריון, בגין וז'בוטינסקי לא היו מצביעים בעד החוק;  ובאותה מסיבת עיתונאים הוא קבע כי נתניהו ברח ממהלך מדיני אחרי "צוק איתן" שהיה "מביא לפירוז עזה ולשקט בדרום". 

 
בואו נבחן את הדברים. בתחזית העתיד, רק לוח השנה הוא בגדר ודאות. למה? כי לגביו יש מידע! לגבי שאר הדברים, לפחות רובם המכריע הקשור בהחלטות של בני אדם, אין לנו מידע מוצק כסלע. אנחנו יכולים רק לשער ולהעריך. היתרון הגדול הטמון בתחזיות לעתיד הוא  משולש: ראשית, בבוא הזמן אנחנו יכולים לדעת אם התחזית שלנו הייתה נכונה או לא: חזינו שמחר יהיה גשם, והייתה שמש - התבררה התחזית שלנו כלא נכונה .


שנית, אנחנו יכולים כל הזמן לתקן את התחזית שלנו בהתאם למציאות המתפתחת והמידע החדש והמפתיע. זה מה שעושים בדרך כלל גופים מקצועיים שונים. אלו שלא מתקנים, למרות שהצטברו הרבה נתונים חדשים, לוקים בקיבעון מחשבתי, ובשפת העם ב"קונספציה מקובעת". והיתרון השלישי, השכיח, הוא היכולת להביא "תירוצי סבתא" למה התחזית לא התגשמה.

 

אבל מה לגבי תחזית העבר? כמו תחזית העתיד אין לנו לגביה מידע; כי היכן יכול להימצא מידע על תמיכה או אי תמיכה של בגין בחוק יסוד הלאום? הוא יכול להימצא רק אם החזאי שלנו יוצר קשר ישיר עם עולם המתים ומסביר לבגין את נסיבות הזמן והמקום של חוק יסוד הלאום ומצליח לזכות בתשובה. והיכן מצוי המידע איך וכיצד היה חמאס מתפרק מנשקו, אילו רק נתניהו לא היה בורח מ"תהליך מדיני"?  אולם לתחזית עבר יש יתרון אדיר על תחזית עתיד: אי אפשר לדעת אם היא נכונה או לא! החזרה לעבר מתרחשת רק בסרטי פנטזיה דמיוניים. לכן דומני שההמלצה הכי טובה לפוליטיקאים היא להתמקד בתחזיות עבר. כל קשקוש זוכה!
 
השופר של הפוליטיקאים הוא התקשורת. במאה הימים הבאים היא תחזה עתיד ועבר בוודאות; נהיה עדים ממנה  לשטיפת מוח מלאת שקרים, להזיות של כותבים ולדברי הבל מתחכמים שהשכל הישר סולד מהם. למשל, שמצבו של ליברמן "על פי הסקרים יותר ממצוין, אף שישראל ביתנו ירדה במספר המנדטים".  ברוח הפוסט־ציונית הפושה בחלק מהתקשורת, הייתי ממליץ לבלות את החודשים הבאים בברלין. הבעיה היא שקר שם מאוד. עדיפה שמש חורפית ישראלית.