יותר משנה בלי אריק איינשטיין. הרבה כאב נחסך ממנו - מלחמה עקובה מדם בעזה, גזענות מכוערת, לאומנות תוקפנית, ישראל מבודדת, ממשלת עריצים כושלת, והפועל שוב מפסידה. שיריו עוד טריים בזיכרון, אך ישראל היפה שהוא גילם היא זיכרון רחוק, עולם שלא ניתן כבר לשנות.
השבוע שוחחתי עם ישראלית יפה אחרת. אחינועם ניני היא ישראלית בכל רמ"ח איבריה. אישה יפה, חריפת מחשבה, מבטאת בעדינות את ערכי היסוד של ישראל היפה. ערכים של שוויון בין בני האדם, של כיבוד השונה והזולת, אהבת השלום, גשר לעולם. ראיתיה מופיעה עם גדולי עולם בתחום המוזיקה - סטיבי וונדר, קווינסי ג'ונס, סטינג, קרלוס סנטנה וחאלד מאלג'יריה.
בשנת 2009 היא עוד ייצגה את המדינה באירוויזיון, ביחד עם חברתה מירה עוואד, עם "יש דרך אחרת". על הדרך האחרת היא נאבקה באומץ לב. היא לא הסכימה לקבל פרס לצד הגזען אריאל זילבר. מאז יש המחרימים אותה. זה אומר עלינו יותר מאשר עליה.
בשנת 2009 היא עוד ייצגה את המדינה באירוויזיון, ביחד עם חברתה מירה עוואד, עם "יש דרך אחרת". על הדרך האחרת היא נאבקה באומץ לב. היא לא הסכימה לקבל פרס לצד הגזען אריאל זילבר. מאז יש המחרימים אותה. זה אומר עלינו יותר מאשר עליה.
הפכנו לחברה מפוחדת ואגרסיבית, שמיוצגת על ידי נפתלי בנט יותר מאשר אריק איינשטיין; עם הרבה שנאה לכל מה ששונה. ישראל שבמקום לקחת אחריות על גורלה מוצאת אשמים בערבים, שכולם מלידתם נתפסים כמחבלים. ישראל שעושה למיעוטים את מה שלא הייתה מסכימה שיעוללו לה. ישראל של נתניהו שרוצה חוק לאום, שיחליף את מגילת העצמאות של בן־גוריון. חוק שסוגד לעליונות היהודים על הגרים שבתוכנו. ישראל מנודה על ידי העולם.
מדינה החוטאת בחטא היוהרה, הגזענות, הכיבוש, השנאה, הפגיעה בחלש. זה הכיוון שאליו ההנהגה הפוליטית הנוכחית מובילה אותנו, תוך סיכון המורשת, הזהות, והביטחון.
מדינה החוטאת בחטא היוהרה, הגזענות, הכיבוש, השנאה, הפגיעה בחלש. זה הכיוון שאליו ההנהגה הפוליטית הנוכחית מובילה אותנו, תוך סיכון המורשת, הזהות, והביטחון.
זוהי לא מכה משמיים, אלא מעשה ידי אדם; של מנהיגים פוליטיים, המנצלים את הסבל והפחד ששוכן עמוק בעם פוסט־טראומטי.
אך יש עוד דרך חזרה; יש צדיקים בסדום, יש כאן חברה יוצרת יצירתית, עם אהבת אדם וכיבוד האחר. בבחירות הקרובות נצטרך להכריע בין ישראל של אריק איינשטיין ואחינועם ניני, לבין ישראל של אריאל זילבר ועמיר בניון.
אלה יהיו בחירות מהחשובות בהיסטוריה שלנו. המשך ההידרדרות במדרון החלקלק יוביל לעימותים אלימים עם שכנינו, לפערים גוברים בין עשירים לעניים, לבידוד בינלאומי מסוכן. עם נתניהו בתור קטר, אנחנו נתרחק עוד יותר מערכי מגילת העצמאות לעבר מדינת אפרטהייד מנודה באזור ובעולם. המחנה המגלם את ערכי מגילת העצמאות הוא גדול, אך הוא מפולג ופסיבי.
זהו הזמן למחנה "מגילת העצמאות" להתעורר; זהו לא מאבק אבוד מראש, יש בינינו הרבה אריק איינשטיין ואחינועם ניני, ויש כאן אוכלוסייה גדולה, שרוצה להשתייך לעולם, שרוצה לקצור פירות כלכליים, שיודעת שהערבים הם בני אדם כמונו. שמעון פרס אמר לי פעם: "אתה יודע, דעותינו אולי היום במיעוט, אך יש לנו בן ברית גדול וחשוב: העתיד."
הכותב הוא מייסד שותף של מרכז פרס לשלום ומייסד תנועת "יאללה - מנהיגים צעירים"