קופמן מסביר למה הוא האלטרנטיבה השלטונית ללפיד

השבוע, אחרי שהקשבתי וצפיתי בקולקציית האפסים שמאיישת כאן ממשלה, יצאו לי 18 טחורים. כן, כן, אזרחי ישראל היקרים. כמעט טחור לכל שר. מדוע כמעט? כי יובל שטייניץ אחראי לארבעה. אזרחי ישראל היקרים, אני יותר ממשוכנע שהסדרה "פולישוק" נכתבה במקור על הדוקטור לפילוסופיה. אבל איני יכול לצחוק בכל פעם שאני מקשיב לאיש הזה, כי זה נורא כואב.

חיפשתי באינטרנט איזה פרוקטולוג שמתמצא גם ברפואת עיניים. כי אחרי שהשליטים שלי משתינים לי על הקרנית כבר שנתיים, פתאום ננעלו לי העפעפיים.מסרתי את הפרטים שלי במשיבון, והבטיחו שיתקשרו. טוב נו, הרופא מאוד עסוק. המזכירה שלו חזרה אלי כעבור יומיים, ואמרה שהדוקטור אמר למרוח פרוקטו־ גליבנול גם על העיניים, כי מדובר במגיפת טחור־עין, שפעם, לפני ששרה אנטואנט קיבלה כאן החלטות גורליות, קראו לה מחלת הפה והטלפיים. מתי זה בדיוק השתנה? המזכירה לא יודעת, אבל כנראה שביום שסגנית כלת התנ"ך שהפכה לדיילת סימנה את מעון רה"מ כמטרה ואת הנוסע במטוס כאמצעי. אז המחלה עברה מהבהמות על ארבע לבהמות על שתיים, ומחקר אמפירי שפורסם השבוע, גורס שכל העם סובל מזה.

הראייה שבה אלי באופן חלקי רק כאשר הבנתי שלפחות 40 דיירים מאגם הדרעק לא ישובו אליו באפריל 2015 . חבל, כי רציתי שכולם לא ישובו, כי בגללם החלונות של שאגאל במשכן מדיפים ריח חריף של גז מתאן. לא חבל? האמן הרי תרם לנו אותם. ההקלה הפכה להחמרה שכמעט דרשה אשפוז, כאשר החתיך של כיפוש נשא שלשום את נאום ה"מנותק". וואו, וואו, הוא באמת יודע לכתוב וגם לדבר, איך הוא לא הלך להיות שוטר? בטח החברים, תמיר מהלהקה ורמי קליינשטיין, עובדים כבר על הלחן והעיבודים, כדי שריטה ועינת שרוף ייכנסו כבר הבוקר לאולפן, כדי להיות ראשונות עם הדואט. זה יהיה שוס, אני יודע את זה. תהיה קצת בעיה בביצוע, כי באין עתיד אין כסף (אלא אם כן החברים העשירים של יאיר'קה יביאו מהבית שלהם), אז לא יהיה סולו גיטרה של סינגולדה. היפה יפרוט על הגיטרה, בדיוק כמו במסיבת הניצחון לפני שנתיים עם 19 המנדטים.

אתם זוכרים את הסולו המרגש, לא? אחרי שאריק קלפטון שמע אותו, הוא אמר זהו, אני יותר לא מופיע, כי יאיר'קה זה הדבר הבא על הבמות. כולם דפקו שם סינגל מאלט כאילו אין מחר (והתברר שבאמת אין, עם השרלטנים האלו), אבל הם לא דאגו. כי הם ידעו שהחבר שלהם, עם פוזת המתאגרף, יוזיל להם את המס על היבוא של הביוקר, אבל ייקר את המס על העארק. כי עארק שותים רק ערסים ופרחים, מהסוג שאנחנו לא מוצאים בקהל הבוחרים של אין עתיד. אולי כי הם לא מבינים בסיגרים?

אזרחי ישראל היקרים, מדוע אני האלטרנטיבה השלטונית ליאיר'קה החתיך? כי אני עוד לא רימיתי אתכם. אם תבחרו בי, אני מבטיח להשתדל לרמות כל יום, כל היום. אני כמוהו, שרלטן. סוג של "עיתונאי קטן שלי", כמו שאריק ז"ל כתב. חבל שהוא הלך, אריק, אולי הוא היה מקליט גרסה חדשה על יאיר: "עיתונאי יפה שלי". יש בעיה, כי אני קצת הרבה יותר משכיל משר האוצר, וחבל שלא ניסיתי לקבל תואר דוקטור, לפני בגרות. כן, זה היה סטארט-אפ. אבל מאחר שאני ידוע ומוכר כבהמה, אתם לא תאמינו כמה תארים יש לי, אז נסכם שאין לי, כמוהו.

  מדוע אני האלטרנטיבה ליאיר'קה החתיך? כי עוד לא רימיתי אתכם. צילום: אלוני מור

כמו החתיך של כיפוש, גם אני לא ניהלתי כלום בחיי. חבל, כי יש לי הסמכה אקדמית לניהול, אבל הייתי בקושי רק רכז כתבים באיזה פמפלט. נכון שיאיר'קה מעולם לא ניהל כלום, אבל לשמוע את ישראל כץ מזכיר את זה בשידור בערוץ 2, ועוד מוסיף "בניגוד אלי".

נו, נו, אני זוכר את ישראל עוד מאגודת הסטודנטים. הוא היה יפה ורזה. הבורקסים בישיבות התחילו אצלו את הרעלת הפחמימות, כי אז באייטיז, שומן טרנס היה פאסה־קומפוסה. הדבר היחיד שתמיד הערכתי אצל ישראל היה שהוא הקפיד לאכול ירקות עם הבורקסים. גמבות ופלפלים, גזרים ובצלים, שטבלנו ברוטב ורוד כזה, משהו כמו 1,300 קלוריות לצלוחית, ודפקנו ארבע בכל פגישה. אוח, היו ימים. ישראל לא יעזוב את המשכן, זה בטוח. המושבים האלו של הממשלה, שעשויים מעור צבי, כבר הפכו לחלק בלתי נפרד מישבנו. אולי הוא אפילו לוקח את המושב בסופ"ש לכפר אחים.

אז מה אהבתי בבלדה על ה"מנותק"? את העובדות שמשורר הדלות אמר על הבוס שלו, שבגדול הוא כלום ושום דבר כמוהו. זה הזכיר לי את אהובת הספן, אז הייתה לי לחלוחית בזווית של העפעף. יו, יו, יו, מתברר שהחתיך ממש סבל שם בהסגר אצל ביבי. וחבל שרק לפני ארבעה חודשים, במלחמת צוק איתן, הוא היה דובר הממשלה ושיבח את מנהיגותו של הבוס מול כל מיקרופון ומצלמה.

או שאולי בעצם זה לא היה הוא, זה היה האלטר־אגו שלו. כי באותה תקופה שבה ספרנו את מתינו, יאיר'קה היה מצביא גדול, גנרל כזה. והוא שיקר לנו, הפקר-הפקר־פטרושקה. כל יום, כל היום. הוא גרם לנו לחשוב בטעות שיש מי שדואג לנו בקיבינימט הביטחוני־מדיני. אבל הוא שיקר אז. או שאולי הוא משקר עכשיו? איך אפשר לדעת? הרי הוא לא נאם את ה"מנותק" כשהוא מחובר לפוליגרף. בחברת החשמל לא הסכימו, כי פחדו שיהיה קצר בגוש דן, כפי שהיה בירושלים בדצמבר לפני שנה. ואז כל הפרסומות שלהם, על כמה הם מסכנים ומצטיינים בעבודה, ייראו ממש פארש.

אזרחי ישראל היקרים, ללא שום קשר היכן הייתה האמת, שלשום או לפני ארבעה־חמישה חודשים, תפנימו כפי שאני הפנמתי, שלנוכח הדברים - אנחנו חיים בחלום. אין כאן ממשלה, זה מקסם שווא. אין כאן מנהיגות, תביטו בקולקציית האפסים הזאת, באסופת האגו, במקבץ הנרקיסיסטי הזה, כדי להבין שאנחנו כבר מזמן לא על פי תהום, אנחנו גלשנו כבר מעבר לשפה. ומה שמציל אותנו מאבדון, הוא הלפיתה הרפה שלנו את המדרונות המסולעים בדרך.

הטפילים האלו הם רמאים, שקרנים, שבוזזים אותנו בכל יום מחדש. הבעיה שלנו היא לא המלחמה עם הפלסטינים. את זה כבר בוגי פתר לנו ביום שישי שעבר כאשר מינה את גדי איזנקוט לרמטכ"ל הבא. המסר היה ברור: "תושבי עזה, איני רוצה להלחיץ אתכם, אבל המלחמה הבאה שלכם תהיה עם רמטכ"ל מרוקאי". ואני משוכנע שמוחמד דף שוקל מילים עכשיו, כי גדי כאן. זה לא פרסי כמו שאול מופז, או סורי כמו משה לוי, או בולגרי־סורי כמו גבי אשכנזי, בטח לא כמו סוחר הנשק, אהוד ברח. זה גולנצ'יק עצבן לאללה. הבעיה שלנו היא שאין לנו מה לאכול, כי קולקציית האפסים רוצה לבזבז כמה מיליארדים על בחירות. אתם זוכרים כמה חבר'ה טובים קברנו כי לא היה להם מיגון הולם בעזה? אז ב־ 500 מיליון שקל אפשר היה לקנות עוד 400 נגמ"שי נמ"ר, או לצייד 250 טנקים ונגמ"שים במערכת "מעיל רוח" כדי שמילואימניקים לא יסתובבו עם מרכבה סימן 2, למשל.

אבל למה ציפיתם, אזרחי ישראל היקרים? שנשקיע את הכסף נכון, כדי להפחית את כמות הלוויות בבתי העלמין הצבאיים? מה פתאום? בשביל פוליטיקאי, לוויה זו חגיגה - הזדמנות לפגוש בקהל היעד של הבוחרים שלו. איפה תראו את דני דנון ומירי רגב? איפה בדיוק? ביחידה

להאצת חלקיקים במכון ויצמן? ממש לא. תראו אותם בלוויות. ב־ 500 מיליון שקל (שזו ההוצאה הישירה של הממשלה) אפשר היה לבנות מעונות לעשרת אלפים סטודנטים. אבל מי צריך סטודנטים? אם יאיר'קה החתיך, שר אוצרנו, לומד ישר לפרופסורה, בלי להזדקק למעונות? פשוט, הא?

הסוגיה הנוראה ביותר בבחירות לכנסת ה־ 20 היא שאותם אפסים ורמאים רוצים שוב את הקול שלכם - ואתם הולכים לתת להם אותו - אני יודע, כי אתם מכורים לסבל. ובהתמכרויות אני מומחוי. אתם חוששים שאולי לא יהיה מי שירמה אתכם, אז אתם תצביעו לרמאים הישנים, שאותם אתם כבר מכירים, והם מכירים אתכם. זה מין סימביוזה כזו שמקבילה למערכת יחסים בין משתמש מצוי ל"בנאדם", הטיפוס שמביא לו הביתה את החומר. המשתמש יודע שהחומר הרסני בשבילו, וה"בנאדם" הוא רק טינף שחי מהצורך שלו, אבל הוא לא יכול אחרת, בדיוק כמוכם.

אז יש לי רעיון בשבילכם, ותבחנו אותו ברצינות הנדרשת - תבחרו בי. אני מקים מפלגה בשם "טינופת". יש לי כבר המנון, "פרנצ'סקה פוליטיקה", של אריק איינשטיין ז"ל, ובכך נכבד את זכרו ושנה מאז לכתו. בשיר (שהולחן על ידי מיכה שטרית) מופיעה השורה: "פוליטיקה את זונה לא קטנה". זה יהיה הג'ינגל שלנו, אם שיסל ושטרית יסכימו, אבל אני מאמין שכן.

אני כבר מחפש ביטחוניסט, כי כולם מחפשים עכשיו, וחצי מטכ"ל במיל' כבר מסודרים בג'וב. אולי אפנה ל"קצ'ה", אל"מ (במיל') שמעון כהנר. הוא היה מפקד שלי בסנטה קתרינה וא־טור. הוא מבין בזה. במקביל אני מחפש גנב מורשע, שסיים לרצות את עונשו, וחלפו עשר שנים לפחות מיום הרשעתו. כמו אריה־צדיק־זכאי־ תמיד. קטן עלי, אני בטח אמצא מישהו. אני חייב מישהו כמו מוישה גפני, לוועדת הכספים. איך אדאג לבוחרים, אם לא יהיה לי מי שמבין בתקציב? איך אשכנע את

החניוקים להצביע בשבילי? או־קיי. נדבר עם בניזרי, שגם מבין בגניבות, גם בבתי כלא, גם חרדי, גם מזרחי, הוא יסגור לי את הפינה.

שניאור החב"דניק מרמת אביב, שכורך סביבי תפילין כל יום וגם אומר את התפילה בשבילי (וגם אומר שאני צדיק), ימצא לי איזה אשכנזי שמומחה בגניבות אבל עוד לא נתפס, שיהיה "עזר כנגדו" שיבדוק שבניזרי לא מסתלבט עלי.

הלאה, מה חסר לי? איש חינוך. מה עם ד"ר יוסי אולמרט? הוא לימד פעם, לא? וגם אין לו דם בגוף ולא בושה על הפרצוף. אחד שקובר את אחיו, זה מה שאני צריך. מנהל קמפיין כבר יש, אהרל'ה מהחומוס. הוא מבין ב־ה־כ־ל, ויש לו הרבה קשרים. אני גם יכול לסמוך עליו, כי הוא אמר לי השבוע שהוא רוצה לרשום אותי בתעודת הזהות שלו, כי כבר שנים הוא מאכיל אותי כמו ילד, אז כדאי שזה יהיה רשמי. מה שחסר לי זה מימון. ואנחנו נהיה מפלגה גאה עם כבוד, שלא מחפשת תרומות מהציבור. נהמר על מימון מפלגות, אם נעבור את אחוז החסימה. ואם לא? נו, מה לעשות? ניסינו, לא הלך. הרבה מפלגות מנסות.

מה אני מבטיח לכם במצע? בגדול אני ארמה כמו כולם, אבל אנסה להיות פרגמטי. אם אבחר וניבחר, יהיה כאן קזינו. נשמור את ההון אצלנו, למה לחלק לגויים? נבטיח לחניוקים 20% מההכנסות ברוטו, לא מהרווחים. בכסף הזה הם יכולים לבנות כוילל בכל רחוב מבחינתי, למנות רב במשרה מלאה לכל רחוב בארץ. אפילו למנות רבנים אשכנזי וספרדי לחניון בחוף תל ברוך. בכל זאת, עם רדת החשיכה רוב הקליינטים הם חבר'ה שלהם.

הא, שכחתי. אני חייב לאתר במיידי ערבי מחמד שיהודים יאהבו, כמו את סייד קשוע. מה עוד? הא, הומו, לסבית וטרנסג'נדר, כי זה עוד לא היה באגם הדרעק, וזה יהיה שוס שכל העולם ידבר עליו. כבר אני מתקשר לקיי לונג, הופענו ביחד ב"פעם בחיים - ירושלים". הסתדרנו יופי, יש בינינו סינרגיה. אז מה, אזרחים יקרים, נראה לכם מופרך הקטע של הרשימה בהתהוות שלי? זה כי אין לכם דמיון. במה היא שונה מהמפלגות הבכירות? מה אני יכול לעשות שאיני מכיר כסיל כמו דני  דנון? או פרחה פרלמנטרית כמו מירי רגב?

מה אני מבקש מכם בסך הכל? את האמון שלכם? לא, אל תאמינו בי, אני חלאה. אבל גם אני רוצה לבלות שם באגם הדרעק. לאכול במזנון של החשובים, למכור את המדינה לעשירים, אבל בחתיכות, לא במכה אחת. אני רוצה לקבל קהל, שישלמו לי מתחת לשולחן, מעל השולחן, מצדדיו ומעליו. אני רוצה שבעוד שנה להב 433 יפשטו לי על הבית, וימצאו אצלי איזה 400 ־ 500 אלף יורו, בשטרות קטנים. אני אספר שהרווחתי בקזינו, ויאמינו לי. כי החוקרים תמיד מאמינים לפוליטיקאים. ואם אינשאללה נסיים קדנציה, תהיה לי פנסיה נחמדה. הא, בוועדות אני רוצה להיות בג'מעה הזאת שמשפרת את שכר הח"כים בכל שנה. זה יופי זה.

בכל מקרה, אם לא תבחרו בי, אני לא אבחר בשום מועמד ובשום מפלגה. אין מצב שאגיע לקלפי. אני איתם גמרתי, לפני שנתיים הלכתי אחרי נתק של 29 שנה. אבל עכשיו אני, כמו שקבע החתיך, אני מנותק. וכך אין לי ציפיות משום אפס, רמאי, נוכל, שקרן עם אג'נדה. אז מדוע, אזרחים יקרים, שלא תהיו כמוני? הרי מי שלא עושה, לא טועה. אז דחילקום, רק תחשבו על זה (וכדאי שתאמצו את זה).