לאחרונה נשמעת קריאה מצד גורמים בתקשורת ומתמודדים בבחירות: "רק לא ביבי". לטעמי, זו קריאה לא אינטליגנטית המניחה שעם ישראל ילך אחרי סלוגנים רדודים ולא אחרי מצע מפלגתי. הקריאה מוזרה שבעתיים לנוכח העובדה שרק לפני כמה חודשים זכה בנימין נתניהו לתמיכה של כ־ 80% מהציבור על הובלת צוק איתן. אחרים נתפסו כקיצוניים מחד או נרפים מאידך. אותם קיצוניים ונרפים, כביכול, הפכו היום ליקירי התקשורת. אני סבור שכל המתמודדים להובלת המדינה הם אנשים ראויים.
איני פוסל אף אחד. אי לכך אבחן את דרך הצבעתי על פי מה שהמתמודדים אומרים. מתמודדי השמאל והמרכז טוענים כי הוחמצה הזדמנות להגיע לשלום עם הפלסטינים וכי לאחר הסכם שיביאו אם יזכו בבחירות, נוכל לקצץ את תקציב הביטחון ולהעביר כספים לרווחה בדרך זו או אחרת. כמו כן, בעקבות הסכם שלום הממשלה הנבחרת, ללא ביבי, תשפר את יחסינו עם העולם. לצערי, איני מאמין בכך, לא מתוך תחושה אלא לאחר ניתוח עמוק. למיטב שיפוטי, כדי להגיע להסכם שלום עם אבו מאזן תיאלץ המדינה לוותר ויתורים מרחיקי לכת. ויתורים כאלה שהנצים שבפלסטינים יסכימו שלא להתנגד להם. לאחר שייחתם ההסכם צה"ל יידרש לצאת משטחי יהודה ושומרון.
הלחץ יבוא מאירופה המתאסלמת ומארה"ב. השלטון בישראל ישמח לצאת מיהודה ושומרון מנימוקים ערכיים חשובים כגון "הכיבוש משחית", וכי לעת שלום אין צורך שצה"ל יישאר שם. לאחר שצה"ל יצא מיהודה ושומרון, חמאס יפיל את אבו מאזן וישב, בסיוע איראן, גם לאורך גבולנו המזרחי. לחמאס רוב בקרב תושבי יהודה ושומרון, וללא צה"ל אבו מאזן ואנשיו ייפלו. אילו אני מנהיג חמאס, הייתי ממתין בשקט כשנה־שנתיים מיום חתימת השלום ורק לאחר מכן מתחיל במהלכים תוקפניים, דומים לאלו שעשה חמאס לאחר ההתנתקות. במשך אותה שנה או שנתיים ממשלת השמאל תחליט לקצץ בתקציב הביטחון ותיצור תחושה מזויפת של שלום.
התקציב יקוצץ ויועבר לרווחה. לאחר שירווח מבחינה כלכלית ועם ישראל יחיה, אולי, בתחושה כלכלית נוחה יותר, חמאס יחל במתקפה להשמידנו: מתקפה נוסח צוק איתן, אך גם בשפלת החוף, שמטרתה השמדת מדינת ישראל. במתאר הזה סיכויי חמאס לגרום לקריסתה הכלכלית והביטחונית של ישראל יגברו, כמו גם לקריסתה המורלית. נניח שלאחר תחילתו של המתאר הזה נאמר לעצמנו כי הניסוי נכשל ואין ברירה אלא לשוב ולהשתלט על יהודה ושומרון על מנת למנוע ירי לעברנו. נעמוד אז בפני ההתלבטויות שעמדנו בהן בצוק איתן: האם להיכנס לקרב קרקעי או להמשיך להפציץ ממטוסים? העולם יתנגד לכניסה קרקעית, ובקרבנו הקולות שלא להיכנס יגברו. חשוב לזכור כי לאחר יציאה מיהודה ושומרון יצטמק העומק האסטרטגי של ישראל.
זו תהיה סופה של המדינה. מוטב לעם ישראל להפנים כי בניין המדינה וייצובה לא הסתיימו, וכדי להמשיך להתקיים יש צורך בהקרבה. מאחר שאיני רוצה בניסויים ביטחוניים וכלכליים על חשבון אזרחי ישראל ועל חשבון סיכויי ההישרדות שלנו, במקום לומר "רק לא ביבי", אני אומר: "אם לא ביבי אז מי" ימנע את המתאר האיום והסביר שתיארתי.
הכותב הוא חבר המועצה לביטחון ישראל, נשיא התאחדות התעשיינים