והבחירות האלו- על שום מה? אבישי עברי עם תשובה

חוסייני ניהל בלוג ודף פייסבוק סאטירי שבהם שיתף את קוראיו בביקורת שלו על האסלאם. ה"עבירה" הזאת הספיקה לרשות כדי לעצור ולכלוא אותו לעשרה שבמהלכם הוכה במטרה לחלץ ממנו "וחזרה מדבריו. בכתבה שפורסמה על ב"ניו יורק טיימס" צוטט עו"ד פלסטיני מארגון זכויות האדם "אלטחאק", מעין מקביל פלסטיני ל"בצלם" הישראלי, כאומר: "אני מכבד את זכותו של מר חוסייני לחופש אמונותיו, אך גם הוא צריך לכבד את החוק, יש גבול לחופש הביטוי". חוסייני שוחרר לבסוף ועזב לצרפת, שם קיבל מקלט מדיני.
 

בשנת  2009 גזר בית המשפט הפלסטיני עונש מוות בתלייה על אנור ברירית', בן 59, תושב בית אומר שליד חברון, שהורשע במכירת קרקעות ליהודים. עונש דומה נגזר ב-2012 על מוחמד אבו שהלה מרמאללה שהואשם כי תיווך בעסקת נדל"ן שבמסגרתה נמכר "בית המכפלה" בחברון ליהודים תושבי העיר. גזרי הדין מחכים מאז לאישור סופי בדמות חתימת ידו של אבו מאזן. הוא מהסס, כנראה, בשל ההשלכות שיהיו לצעד כזה על קבלת הרשות לאו"ם. מה יעצור אותו כשיהפוך לראש מדינה עצמאית?

בספטמבר האחרון גורשה העיתונאית עמירה הס ("הארץ") מכנס אקדמי באוניברסיטת ביר זית בשל היותה יהודייה. "כבר  20 שנה שהחוק שלנו אוסר על כניסת יהודים למתחם", אמרו לה מארגני הכנס, והיא הסתלקה משם. מערכת הבחירות הנוכחית, כמו הקודמת, תתרכז כפי הנראה בסוגיות "אזרחיות" של יוקר המחיה וכדומה. הכוכב העולה של הבחירות האלה, משה כחלון, חייב את הצלחתו המטאורית בסקרים לרפורמה מוצלחת אחת שפירקה את קרטל הסלולר הישראלי. אך כדאי להבין שבתחום הזה קיימים  הבדלים קטנים מאוד בין המפלגות השונות. גם אם בעזרת זכוכית מגדלת תצליחו למצוא הבדלים בין סיסמאות הבחירות של בנט, ביבי, בוז'י, לפיד או כחלון בנושאי כלכלה, הרי שבשטח גם הבדלים מיקרוסקופיים אלה נעלמים. הרי היינו שם. לפיד שמדבר עכשיו על העוני היה שר האוצר עד לפני כמה דקות, וביבי שמדבר עכשיו על מע"מ אפס היה, כמדומני, בעל תפקיד ביצועי די בכיר בשנים האחרונות. 

אם יש הבדל משמעותי בין המפלגות השונות, הוא דווקא בתחום המדיני. צד אחד של המפה הפוליטית מתנגד לתהליך המדיני ומבטיח למסמס אותו ככל שניתן. צד שני מבטיח להתמסר אליו ולהקים מדינה פלסטינית כמעט בכל מחיר. טוב יעשה אפוא הבוחר הישראלי אם יזכור שמעט מאוד הפתעות צפויות במישור הכלכלי בלי קשר לפתק שיטיל לקלפי, אך בחירה במפלגות השמאל פירושה כריתת ברית נלהבת ומתן לגיטימציה בינלאומית לאחד המשטרים החשוכים, האלימים והאנטישמיים במזרח התיכון: הרשות הפלסטינית. מי מוכן לקחת על מצפונו מעשה כזה?