הימים מטורפים ומרתקים. איש אינו יודע מה יהיה מצבו מחר: עבודה, יוקר מחיה, בריאות, ביטחון, אך כולם יודעים שמחרתיים בחירות. ואם מחר לא יסדרו לנו מלחמה קצרה, להמחשת ממשות ההפחדות שמנחיתים עלינו נתניהו ושות', פלוס שואה, פלוס דאע"ש, אז אנחנו (מזכיר פרשננו לענייני קומבינות) במרחק של 84 יום מהבחירות – והכל אפשרי, גם הדברים הכי אבסורדיים.



הנה, למשל, רה"מ־לשעתיד הנ"ל, רק השתחרר מכבלי לפיד ולבני וכבר אץ להפתיענו, ובתזמון מקרי פותח את לבו ומכריז על העלאת שכר המינימום, על מע"מ אפס במוצרי מזון בסיסיים, ובטח יכריז בקרוב על ביטול העוני ועל טיולים מאורגנים של תלמידים שהיו עניים להר הבית. רגע, מה קורה לכם? זו קלקלת בחירות? ממתי חייב המבטיח בבחירות גם לקיים? ולמשל העובדה שבבחירות הקרובות יהיו כל המפלגות בגודל של לשונות מאזניים, כלומר בין ארבעה ל־ 20 מנדטים.



ואיך אתה בונה קואליציה בין, נגיד, המפלגה הערבית המאוחדת (מע"מ, לצורך העניין) לליכוד־הבית היהודי (להב"ה, לצורך העניין), כשאתה זקוק קודם ללשון ביניים שתאחד את דרעי וישי (דרוי"ש) ללשון מאזניים אחת, שתסייע לחבר את שני הגושים (ערבים, ליכוד ובנט)? ואיך ייקרא הגוש של יצחק הרצוג, לבני, ליברמן, לפיד, כחלון ומרצ אם לא יהלללכ"ם? אם ינצח, יפיק ממשלה רוטציונית עם שישה ראשי ממשלה, כשכל חודשיים מתחלף המנהיג. נצטרך להסתגל לקומבינות, בריתות ומנאז' א־ טרואה בנוסח הפוליטיקה החדשה שציפינו לה.



במציאות זו, הנסה לאחור, מתגלה לבני, היעד הנוכחי למתקפות, כלוחמת קומנדו מיומנת עם חוש הומור מתוחכם, ששרים נעדרי הומור, כמו כ"ץ וארדן וסגן השר קול אדוניו עשויים לפרש אותו כסכנה לביטחון ישראל וכעלבון לרה"מם. ה"אימפוטנציה" עצבנה אתכם? תירגעו, ג'נטלמנ'ס. איש לא התכוון לאין־אונות מהסוג האינטימי, אלא לאי היכולת, הרצון והחשש לעשות, בתחום המדיני, הביטחוני, הכלכלי והחינוכי. תקראו לזה "אימפוטנציה מבחירה". אך בטרם תמה המתקפה, כבר החלו לשקץ את לבני, ששכנעה את קרי לדחות את קבלת ההחלטה הפלסטינית במועצת הביטחון.



עכשיו ממה נפשך? האם לבני ("מעשה שלא ייעשה", "עובדת על סמים") השיגה מה שנתניהו אנד קומפני נכשלו, התמיכה האמריקאית, וכל הכבוד לה שמנעה מישראל ביזיון נוסף - או שמא הבובנים (ביבי ובנט) דווקא רצו שההצעה הפלסטינית תתקבל וישראל תשתנק והעולם ודאע"ש ייבהלו? ואולי מה שמעצבן אותם זה התירוץ של לבני, "שנתניהו והימין לא ירוויחו מכך בבחירות?". לכן, כשהכל על לשון המאזניים ושום דבר, כולל ביבי, לא בטוח, רבים מחפשים שוב מנהיג חזק. לא חשוב ימין או שמאל, דתי או חילוני, העיקר שיהיה "כאילו" חזק. מכאן הנהירה לכיוון החלילן בנט, שהצילנו מסיוט המנהרות והשיב לנפשנו את השנאה המלבבת לכל מה שאינו יהודי. כדי להגיע לשלטון (משער פרשננו), יאנוס אותנו בנט לאהוב אותו, בכוח מוסרי ואמוני חזק ובסיעתא דאיילת. ולכשישלוט, יגמד את ביבי, שותפו, את הרבנים, את הצבא ואת הדמוקרטיה. תחשבו על זה, כל הדרך לבחירות.