למה נפלה הממשלה? ההנחה הראשונית הייתה שהכנסת ה-19 פוזרה אך ורק בשל מלחמות אגו, בעיקר בין בנימין נתניהו ליאיר לפיד. זה עדיין נכון, אבל זאת לא הסיבה העיקרית. הממשלה נפלה בגלל ליאון ליטינצקי. "מי?!", אתם בוודאי שואלים. אל תרגישו לא בנוח, לא הרבה מכירים אותו, ועוד פחות תולים בו את האשמה לבחירות הקרבות. ליאון ליטינצקי הוא חבר כנסת חדש מטעם ישראל ביתנו, שנכנס אחרי פרישתו של גדעון סער.
בשל הסכם מטופש במיוחד בין סיעת הליכוד לבין ישראל ביתנו, הכניסה האחרונה שני ח"כים לכנסת לאחר תחילת כהונתה, על חשבון מנדטים שקיבלה סיעת הליכוד. הראשון היה ח"כ כרמל שאמה-הכהן, שהחליף את ראובן ריבלין כשזה נבחר לנשיא. לא חלף זמן רב עד שלשאמה-הכהן הוצע תפקיד מעבר לים כשגריר ה-OECD. הוא פרש ובמקומו נכנס אלכס מילר מסיעת ישראל ביתנו.
כשפרש סער ונכנס ליטינצקי, השתנה מאזן הכוחות בכנסת: הליכוד הפסיקה להיות המפלגה הגדולה ביותר, וככזאת הייתה נתונה לסחיטה של ישראל ביתנו, התנועה ויש עתיד. הם סחטו את נתניהו ככל יכולתם, ונהנו מכל רגע.
ציפי לבני ויאיר לפיד רצו להפיל את הממשלה. לאביגדור ליברמן אולי לא הייתה כוונה להפיל את הממשלה, אבל לא הייתה לו בעיה לעשות לעומד בראשה את המוות. ביבי ואיווט הם מזמן לא החברים הטובים משנות ה-90. היריבות ביניהם עמוקה, והברית קיימת רק כי היא משתלמת לשני הצדדים. אין בנישואים האלו אהבה. אם תקשיבו טוב טוב להצהרות הזהירות של ליברמן (הוא כמעט תמיד זהיר, שקול ובורר מילים. בניגוד גמור לתדמיתו המתלהמת), תוכלו לשמוע הרבה דברים, אבל לא תוכלו לשמוע הבטחה שהוא ימליץ לנשיא על נתניהו להרכבת הממשלה הבאה.
וזה יקרה גם - ואולי על אף - חקירת השחיתות שנחשפה השבוע. למה? כי ליברמן מתכוון להמליץ על מישהו אחר. אולי על עצמו, אולי על משה כחלון, אולי אפילו על בוז'י הרצוג. רק לא על נתניהו. ליברמן, הימני הקיצוני, הז'לוב עם הסכין בין השיניים, הולך להקים מפלגת שמאל-מרכז. האם מצביעיו מודעים לכך? קרוב לוודאי שלא.
הוא גם לא יגלה להם, הוא פוליטיקאי מתוחכם. רוב מצביעיו הם עולים מברה"מ, ונטייתם הפוליטית היא ימנית מובהקת. ליברמן, אף על פי שהצהיר פעמים אין ספור שהוא מוכן לוותר על ביתו ביישוב נוקדים ועוד הצהרות שמאלניות, לא מצטייר בציבור כשמאלן, ולכן ימשיכו להצביע לו גם מצביעי ימין מושבעים. לימין בישראל קם אויב חדש: גוש המרכז. ליברמן יאחד את הכוחות בגוש הזה והוא, במו ידיו, יחליף ממשלה ימנית בממשלת מרכז שתחתור לנסיגה משטחי ישראל תמורת הסכם. השבוע בכנס סגור הוא הצהיר: "חייבים להגיע להסדר מדיני. לא בגלל הפלסטינים או הערבים, אלא בגלל היהודים. זה חשוב ליחסינו עם האיחוד האירופי וארה"ב, שותפי הסחר הגדולים ביותר לכלכלה שלנו. מה שיש היום זה שלא עושים כלום. אין יוזמה. אם לא ניזום נגיע לצונאמי מדיני. היוזמה חייבת להיות הסדר מדיני אזורי כולל. יש לי כבוד לנתניהו, אבל כרגע הגישה שאני מייצג יותר נכונה".
הוא גם לא יגלה להם, הוא פוליטיקאי מתוחכם. רוב מצביעיו הם עולים מברה"מ, ונטייתם הפוליטית היא ימנית מובהקת. ליברמן, אף על פי שהצהיר פעמים אין ספור שהוא מוכן לוותר על ביתו ביישוב נוקדים ועוד הצהרות שמאלניות, לא מצטייר בציבור כשמאלן, ולכן ימשיכו להצביע לו גם מצביעי ימין מושבעים. לימין בישראל קם אויב חדש: גוש המרכז. ליברמן יאחד את הכוחות בגוש הזה והוא, במו ידיו, יחליף ממשלה ימנית בממשלת מרכז שתחתור לנסיגה משטחי ישראל תמורת הסכם. השבוע בכנס סגור הוא הצהיר: "חייבים להגיע להסדר מדיני. לא בגלל הפלסטינים או הערבים, אלא בגלל היהודים. זה חשוב ליחסינו עם האיחוד האירופי וארה"ב, שותפי הסחר הגדולים ביותר לכלכלה שלנו. מה שיש היום זה שלא עושים כלום. אין יוזמה. אם לא ניזום נגיע לצונאמי מדיני. היוזמה חייבת להיות הסדר מדיני אזורי כולל. יש לי כבוד לנתניהו, אבל כרגע הגישה שאני מייצג יותר נכונה".
רצוי שבוחרי ישראל ביתנו ידעו זאת לפני שהם משלשלים את הפתק לקלפי.
ולצונאמי נוסף: מי שנחשף לאמצעי התקשורת השבוע הרגיש קצת רעב יותר, קצת עני יותר. מצד אחד, נתונים מזעזעים של עמותת לתת המספרים לנו שכמעט מיליון ילדים חיים בעוני מחפיר בישראל. מצד שני: נתוני שכר שערורייתיים של המאיון העליון שגרמו לכולנו להרגיש מאוד לא נוח.
הנתונים האלו נמצאים מעל לכל שיקול פוליטי. אלו מספרים יבשים, בלי דעות או הטיות. ילד רעב הוא ילד רעב, לא משנה מה ההורים שלו מצביעים. 2.5 מיליון עניים בישראל הם תעודת עניות לכולנו.
באמת??? אם כך, מדוע הפיצה עמותת לתת את הדוח הזה דווקא עכשיו, שנייה לפני הבחירות? מדובר בעמותה שמאלנית שבכוונתה להשחיר את פניו של ראש הממשלה ולהאשים אותו במצב הקטסטרופלי שאליו נקלעה המדינה. "מערכת הבחירות הקרובה היא הזדמנות, אולי אחרונה, להכריע אם קונים עוד טנקים או מצילים ילדים מעוני", הצהיר מנכ"ל עמותת השמאל הזאת, ערן וינטרוב. כלומר: ביבי אשם. תמיד. בכל דבר. גם העובדה המזערית ששר האוצר היה מהשמאל לא הפריכה את הטיעון רווי השנאה הזה. מזל שהוא לא אמר שהכסף לרווחה הלך להתנחלויות.
את הטיעון על המתנחל השבע, שמלקק את אצבעותיו השומניות בהנאה, אנחנו שומעים השכם והערב מיאיר לפיד ומשכניו לשולחן לשעבר: נחמיה שטרסלר ואמנון אברמוביץ'. הסובב והמסובב, הבסיס לכל הרעות החולות ביקום הוא המתנחל.
הוא שגוזל כסף מילדי ישראל הרעבים, ומתושבי עוטף עזה. כך אמר לפיד: "דרשתי לעצור העברה של מאות מיליוני שקלים להתנחלויות מבודדות... זה לא הוגן, זה לא חוקי. הכסף הזה הוא כסף מבוזבז שצריך אותו בבאר שבע, צריך אותו בקריית שמונה, צריך אותו לתוכנית השיקום הגדולה של עוטף עזה ולא למקומות שבסופו של דבר בכל הסדר מדיני לא יהיו חלק ממדינת ישראל".
אבל אנחנו יודעים: הכל פוליטי. הנתונים פוליטיים, התזמון פוליטי. אז שלא יעבדו עליכם.