"יום השישי השחור" במבצע צוק איתן, ב־ 1 באוגוסט 2014 , ממשיך לרדוף אחרי המעורבים באירועי פאתי רפיח. החל מן הלוחמים, עבור בחוקרים ובפיקוד צה"ל, וכלה במשפחות השכולות, שהן הנפגעות האמיתיות.
קלטות הקשר של חלק מהמהלכים הועברו לידי כתב אתר YNET , יואב זיתון, כחלק מהמאבק על הנרטיב של אותו אירוע. הקלטות ממחישות באותנטיות את הלחצים שבהם היו נתונים הלוחמים בשטח. אין לציבור, כולל לאנשי המקצוע שנחשפו רק לקלטות, שום דרך להבין מה באמת קרה, למעט הטענה שהועלתה בכתבה עצמה מפי "גורמים בחטיבת גבעתי" כי "ההקלטות מוכיחות כי החטיבה פעלה באופן מידתי ולפי פקודות", פלוס איום, "הלוחמים האלה לא צריכים לשלם את מס שבאס (ועדת הבדיקה של האו"ם) ואם כן, שיתייצבו איתם בחדרי החקירות גם האלופים שהיו בעניין".
הסיפור עצמו הוא סופר־רגיש, כמו כל תחקיר או חקירת אירוע שחיילים נהרגו במהלכו. אין חולק על הצורך בתחקיר נוקב אחרי כל קרב, ובוודאי שיש צורך בנקיטת הליכים משמעתיים, כולל מעורבות הפצ"ר, אם התחקיר מוכיח שהיו כשלים משמעותיים תוך כדי לחימה. אין דבר קשה יותר מאשר לשפוט לוחמים על אירועים שקרו בעת לחימה, אבל הצורך של צה"ל להפיק את הלקחים האמיתיים כחלק מההכנות לקראת המלחמות הבאות - הוא מוחלט.
חלק גדול של האירועים הכרוכים באותו יום שישי שחור נגועים בהשפעות פוליטיות, החל במעורבות של רבנים בהלוויה של החטוף סגן הדר גולדין, וכלה בניסיונות מבחוץ למנוע בירור ממצה של תהליכי קבלת ההחלטות של פיקוד החטיבה.
חלק גדול של האירועים הכרוכים באותו יום שישי שחור נגועים בהשפעות פוליטיות, החל במעורבות של רבנים בהלוויה של החטוף סגן הדר גולדין, וכלה בניסיונות מבחוץ למנוע בירור ממצה של תהליכי קבלת ההחלטות של פיקוד החטיבה.
אני מעריך כי המסקנות ההחלטיות, עקב אותן רגישויות, יידחו במקצת, אבל הן יהיו מגובות הן על ידי הרמטכ"ל היוצא, והן על ידי הרמטכ"ל הנכנס, כדי לחזק את רציפות תפיסת האירועים של צה"ל. פרסום מסודר של כל האירועים יכניס את הקלטות שפורסמו להקשרים הנכונים, ויסייע להבין מה קרה באותו יום מר ונמהר.