פרדוקס הדיור: מצד אחד מתלוננים ומצד שני בולמים את שינוי

1. שיטת גם וגם: השבוע התקשר אלי מכר ותיק, אביטל בנש שמו, לשעבר מנכ"ל בנק לאומי למשכנתאות. הטלפון צלצל בעקבות הודעת הממונה על ההגבלים העסקיים בנוגע לבדיקה הנערכת לתיאום אסור בין הבנקים, בניגוד לחוק ריבית המשכנתאות. בנש נזכר שבתקופתו כמנכ"ל (לפני כ-20 שנה) נערכה חקירה דומה נגד בנק לאומי ובנק טפחות. שאלתי איך נגמר הסיפור, והוא ענה "בלי כלום".

לא מדויק. בדקתי את העובדות והתברר שאומנם לא הוגשו כתבי אישום, אבל בעקבות הפרשה הוחלט על גיבוש "מסמך התנהגות". המסמך חידד את כללי האסור והמותר, את ה"עשה ואל תעשה" שבין הבנקים למשכנתאות. המסמך בוטל ב־2002 על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, דרור שטרום. משם הדרך לחקירה פלילית נגד הבנקים בעניין תיאום העמלות הייתה קצרה. החקירה, שהחלה בתקופת רונית קן כממונה, הסתיימה אומנם ללא הרשעות או הודאה באשמה, אבל עם קנס חסר תקדים של 80 מיליון שקל.

הממונה הנוכחית, מיכל הלפרין, הדהימה כאמור השבוע כשדיווחה לוועדת הכספים על בדיקתה אם הבנקים תיאמו באחרונה את העלאת ריבית המשכנתה. שוק המשכנתאות הוא הענף התחרותי ביותר בבנקאות, ובדיקה כזאת דומה לחשד לתיאום בין נפתלי בנט לאבו מאזן בעניין חוק ההסדרה. אלא שההודעה לא הייתה מקרית. בשנה האחרונה הועלתה הריבית ב-1% לשנה, מה שאומר שהחזרי המשכנתה מזנקים ב-300 שקל לחודש.

סיפור הבדיקה התחיל בכלל בעקבות פנייה באוגוסט של ח"כ רועי פולקמן (כולנו) במכתב תלונה להלפרין, שבו התבקשה לבדוק אם אכן הבנקים מתואמים. מעניין שדווקא פולקמן, המתיימר לסייע לכחלון לבלום את מחירי הדיור, מתלונן על הריבית, שהיא הפתרון היעיל ביותר לפתרון המשבר. בעקבות המכתב פנתה הלפרין לפיקוח על הבנקים לקבלת נתונים. בהמשך פנתה לחלק מהבנקים לקבלת הבהרות נוספות. בפיקוח הסבירו שהסיבה העיקרית להעלאה הן הוראות רגולטוריות שחייבו את הבנקים להתאים את מתן ההלוואות לרמת הסיכון הנובעת מהזינוק במחירי הדיור. במילים אחרות, הבנקאים התבקשו להעלות את הריבית, כל אחד בתורו. תחילה זה נעשה על ידי לאומי והפועלים, והאחרים מיהרו לחקות אותם.

הבדיקה שמתבצעת קשה ומורכבת, שכן קשה להוכיח תיאום וכוונת זדון. מסובך לדעת איזה חלק בהעלאת הריבית מיוחס להנחיות המפקחת ואיזה הוא מחטף בניסיון להרוויח עוד כמה גרושים על חשבון הזוגות הצעירים. בדיקת הלפרין תסתיים בעוד מספר שבועות, והמסקנות יועברו לפולקמן וליו"ר ועדת הכספים.

עד אז אפשר לומר דבר אחד בוודאות. ריבית גבוהה תצנן את התיאבון ללקיחת משכנתה לקניית דירה. הביקוש יירד וכך גם המחירים. המשקיעים ירוצו לחפש אפיקים חלופיים כמו איגרות חוב הצמודות למדד הדיור. העלאת הריבית היא החלום הרטוב של יועצי הנדל"ן המקיפים את כחלון. אבל מכיוון שהנגידה מתנגדת להעלאת הריבית הבסיסית מחשש לפגיעה בהשקעות ובתעסוקה, הועלתה ריבית המשכנתאות. התוצאה מזכירה לי את שיטת גם וגם מהפרסומת של שירביט: גם מצננים את הביקוש למשכנתאות וגם לא פוגעים בצמיחה במשק.

אלא שהפוליטיקאים בוועדת הכספים מעוניינים בשיטת גם וגם משל עצמם: הם גם מעוניינים בהורדת מחירי הדיור, וגם תובעים להוריד את הריבית על המשכנתאות. השבוע הם זימנו למעין הליך של שימוע את הנגידה, את המפקחת על הבנקים ואת הממונה על ההגבלים העסקיים. הנגידה והמפקחת לא סיפקו את הסחורה, לאכזבת חברי הכנסת. יו"ר הוועדה גפני הבטיח שבכוונתו לזמנם לפגישה נוספת.

הממונה ניסתה להרגיע כשהודיעה על "הבדיקה" כנגד הבנקים. כל זה בולם את מאמצי שר האוצר להורדת מחירי הדיור. אלה כוללים צעדים כמו מיסוי דירה שלישית שעלולים לפגוע בו פוליטית.

השבוע, עם פרסום מדד אוקטובר התברר עד כמה האגוז קשה לפיצוח. המדד עלה ב־0.2%, אבל מחירי הדיור (שאינם כלולים במדד) זינקו בחודש האחרון ב-1.3% והשלימו עלייה של 8.5% בתוך שנה. זו אינה סתם עלייה, אלא פיגוע. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה טענו שאוקטובר היה חודש חגים ומספר העסקות שדווחו לא היה גדול מספיק. קשקוש.

מחירי הדיור ימשיכו לעלות אלא אם כן יקרה משהו דרמטי, כמו העלאה חדה בריבית. אלא שכשהריבית מראה סימני התאוששות, הפוליטיקאים עושים סיכול ממוקד למאמצים לנטרול הבעירה. כל זה בשביל עוד כותרת בעיתון. ככה לא מפוצצים את בועת הדיור.

2. שר הרווחה החדש

סאגת הביטוח הסיעודי נגררת חמש שנים ועדיין אין לה פתרון. כבר חמש שנים מנסים להתיר את הפלונטר שיצר המפקח על הביטוח לשעבר עודד שריג, שהורה לעצור את הביטוחים הקולקטיביים, אך ללא הועיל. שריג, שזרק את הפצצה, הלך לעבוד אצל שלמה אליהו ממגדל, ומיליון מבוטחים נותרו ללא פתרון.

מחליפתו, דורית סלינגר, המשיכה באותו קו, כך שמיליון מבוטחים - מתוכם 250 אלף שחצו את גיל 60 - חיים באי-ודאות גדולה. אף אחד אינו מעוניין לקלוט אותם למועדון המיוחסים שבו הם מעוניינים לבטח את עצמם. פרמיית ביטוח הסיעוד זינקה מ־150־200 שקל לחודש ל־650 שקל וצפונה. לא כדאי לחשוב מה יעלה בגורל של מבוגר ללא ביטוח שיקלע למצב סיעודי.

כל הסאגה הזאת החלה בעקבות התערבות האוצר, וזה בדיוק המקרה שבו המשרד לא היה צריך להתערב. שוק הביטוח פעל בסדר במשך שנים, אז מדוע המפקח חשב שהוא מבין בעסקים יותר טוב ממנהלי חברות הביטוח? למה לקלקל משהו שבסך הכל עבד? אלא שעכשיו, כשהמדינה כבר הכניסה את עצמה לקלחת, מישהו חייב לקחת אחריות ולמצוא פתרון לבעיה שפתרונה נדחה משנה לשנה. השאלה היא אם זה תפקידה של ההסתדרות.

בעידן של כחלון כשר אוצר, התשובה היא כן. הוא ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מתואמים לגמרי. בכל סכסוך - בענייני פנסיה, גיל פרישה לנשים, עובדי קבלן, שכר במגזר הציבורי, סכסוך עבודה באגד, ברשות שדות התעופה או בכל מקום אחר - כחלון בסוף אומר כן. ניסנקורן כבר גמל לכחלון כשהכתיר אותו כשר האוצר החברתי ביותר בתולדות ישראל. הוא גם התגייס לסייע בסוגיית התאגיד הציבורי. אף על פי שלא קיבל מינוי רשמי, הוא מתפקד בפועל כשר הרווחה.

עם האוכל בא התיאבון והאיש אינו יודע שובע. בתחילת השבוע השתתף עם כחלון בטקס לקליטת 150 עובדי קבלן בבית החולים ברזילי באשקלון. שעתיים לאחר שנפרדו בחיבוקים תקע אותו ניסנקורן עם סכסוך עבודה הכולל שביתה במשק, והפעם בנושא הביטוח הסיעודי. כפי שהערכתי שלא תפרוץ שביתה באגד, בסכסוך עובדי הקבלן, או בכל סכסוך שכר נוסף, גם כאן מדובר בשביתה וירטואלית. עוד לפני האיומים כחלון נרתם למאמץ והתחייב לספק פתרונות.

בשבוע שעבר נשלחו סלינגר ואנשיה לפגישה בהסתדרות עם פתרונות. זה כולל הבטחת ביטוח סיעודי לבני 60+ בפרמיה חודשית סבירה או בתשלום חד-פעמי. לניסנקורן, שמכוון לחלונות הגבוהים, זה לא התאים. הוא דורש שהמדינה תכניס את היד לכיס ותממן את הביטוח הסיעודי במישרין (באמצעות הטבות מס) או דרך העלאת מס הבריאות.

אם המדינה כבר נתנה גיבוי לקרנות הפנסיה, הנהיגה ביטוח בריאות ממלכתי, הגדילה משמעותית את סל התרופות - אז למה לא סיעוד, תמהים בהסתדרות. אז זהו, שהסיפור רחוק מלהיות פשוט. לחמישה מיליון אזרחים יש כבר ביטוח סיעודי דרך קופות החולים (ביטוחים משלימים). כמיליון נוספים (כולל בעלי ביטוחים קולקטיביים) עשו ביטוח נוסף בחברות הביטוח. לא בטוח שאלה שנפלטו מהביטוחים הקולקטיביים מעוניינים להמשיך לשלם במסגרת החדשה.

אז איך יוצאים מהפלונטר? פתרון אפשרי הוא ביטוח ממלכתי שיעניק רובד בסיסי חינם כמקובל בביטוחי הבריאות. אלה הנמצאים בעשירונים העליונים כבר יסתדרו ממילא. אבל מהיכן יבוא הכסף? שר הבריאות ליצמן כבר לוחץ על האוצר, בתנאי שהקרדיט יישאר אצלו. עד שזה יקרה, אם בכלל, ימשיך ניסנקורן לקטוף את הדיבידנדים הפוליטיים ממאבקיו החברתיים, לפחות עד לבחירות לראשות ההסתדרות במאי 2017.

3. בנקאות לוחמת

אתמול, המועד האחרון המותר לפי החוק, פרסמו אחרוני הבנקים את הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של 2016. עד סוף החודש יפרסמו כל החברות הציבוריות את דוחותיהן.

הפרסום נעשה מתחת לרדאר וללא קולות מצהלה מיותרים. הבנקאים לא רוצים למשוך אש. הם ניצבים בחזית הביקורת, שבחלקה לפחות זכו ביושר. בנק אינו עוד חברה עסקית - הוא מוסד הניצב בחזית הציבורית ומחויב בשקיפות ובאחראיות תאגידית. הבנקים ספגו בשנים האחרונות הוראות רגולטוריות יותר מכל גוף עסקי אחר. כשמדברים על "רפורמה", הכוונה היא בדרך כלל בבנקים.

הטור הזה מוקדש לדוחות הבנקים, שכן התוצאות העסקיות המשופרות עומדות ביחס הפוך לעוצמת החבטות שהם סופגים. אחרי כל המכות, הרפורמות, הדרישה להפחתת עמלות והתביעות להגדלת כריות הביטחון ההוניות - הם עדיין מצליחים להרוויח יפה.

את הרבעון השלישי של השנה סיימו הבנקים ברווח של 2.3 מיליארד שקל, עלייה של 11.1% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. מתחילת 2016 גרפו הבנקים רווח של 7 מיליארד שקל גידול של 2.9% לעומת 2015.

ההון ממשיך ותופח וכך גם התשואה על ההון. הפועלים הגדיל הרבעון את הדיבידנד שיחולק ל-30% ובעקבותיו גם המזרחי טפחות. בנק לאומי יצטרף לחגיגת הדיבידנדים ב-2017.

פאר לי שחר, עמיתתי מ"צבע הכסף" ברשת ב', שאלה אותי איך קורה הנס הזה, שאף על פי שמכים בהם, הבנקים ממשיכים להרוויח? התשובה פשוטה יותר מכפי שאפשר לחשוב. קחו את מאות אלפי המצטרפים אוטומטית מדי שנה לאוכלוסייה הבוגרת הפותחת חשבון בנק, ותבינו לבד את הפוטנציאל העסקי העצום שלהם. מכיוון שלבנקים אין מתחרים בסביבה (חוץ מבנק הדואר השולי), הלקוחות פותחים את החשבונות בעיקר אצלם. וחוץ מזה, הם ממשיכים להתייעל ומעודדים (חוץ מהמזרחי טפחות) את הלקוחות לוותר על משה או על שרה מהסניף לטובת האינטרנט הלא ידידותי. בנוסף גרפו הבנקים ברבעון השלישי רווחים חד-פעמיים ממימוש רווחי ההשקעות באיגרות חוב או מרווחי השקעות בנכסים לא בנקאיים.

אז נכון שכשהריבית במשק בירידה גם הריבית על האוברדרפט יורדת. מצד שני, יש פחות חובות בעייתיים ויותר קל לגבות את הכסף. זה קורה גם בזכות תהליך התפכחות המכונה "ניקוי אורוות". האשראי שניתן לטייקונים ולקניות "ממונפות" צומצם, והכסף הופנה בעיקר למשקי בית ולחברות ולעסקים קטנים. זה הבון טון החדש במערכת.

שתי הערות בנוגע לדוחות עצמם. לאומי סוגר פערים מול הפועלים, והרבעון הוא עקף אותו בסיבוב עם רווח של 919 מיליון שקל. אם המצב יימשך, לאומי עשוי לסיים את 2016, לראשונה זה מספר שנים, ברווח שנתי גבוה מהפועלים. המנכ"לית רקפת רוסק־עמינח תזכה בבונוס נדיב הגבוה מ־2.5 מיליון שקל. הוא עשוי להפוך למצנח זהב, אם אכן יתממשו ההערכות על פרישתה מהבנק בעוד כשנה.

כדאי לשים לב למזרחי טפחות, שממשיך להפגין רווחיות חריגה גם בזכות תיק משכנתאות עשיר. הרווח הרבעוני שלו היה הפעם כפול מזה של דיסקונט. מבחינת שיעור הרווח המזרחי טפחות נחשב לשלישי בגודלו במערכת. באותה ההזדמנות הגיע הזמן להיות נדיב קצת יותר גם כלפי עובדיו, הניצבים כדברי המנכ"ל אלדד פרשר בחזית שירות הלקוחות.

אבל מה צופן העתיד לבנקים עם כל הרפורמות של כחלון? סביר להניח שאם לא תתרחש איזו קטסטרופה כמו קריסה של יותר מ־25% במחירי הדיור, הבנקים ימשיכו להרוויח, ומה שהיה הוא שיהיה. חוץ מזה, אני לא רואה אפשרות לכניסת מתחרים מחו"ל. משקיעים זרים יגיעו לכאן בתנאי שיובטחו להם כריות ביטחון שיחוזקו בשלייקס. גם אם הפועלים ולאומי ימכרו את ישראכרט ואת לאומי קארד (ועדיין לא ברור מי יקנה אותן), הם יגרפו רווחי עתק ויפצו את עצמם בפעילויות אחרות. זה מה שהיה לפני עשור, כשנאלצו למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות. אין סיבה שזה ישתנה הפעם.

4. ביטחון המולדת

בין עתיד ההתנחלות עמונה, תאגיד השידור הציבורי, מעמד בג"ץ ורחפן המתנה של שר החקלאות, התקיים השבוע הכנס הבינלאומי לביטחון המולדת והסייבר. האירוע לא נדון בכנסת, וגם בתקשורת בקושי שמעו עליו. כנראה שהשתתפותם של 1,600 אורחים שהגיעו מ-80 מדינות (מתוכם 30 שרי מדינות) אינה כל כך מעניינת.

הכנס, בהשתתפות 160 חברות מישראל כמו צ'קפוינט, רפאל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות, נחשב לאחד האירועים הבינלאומיים החשובים בתחום הסייבר. הוצגו בו טכנולוגיות לאיתור ולשליטה ברחפנים (לידיעת השר אורי אריאל), טכנולוגיות מודיעין לאיתור מפגעים ברשתות החברתיות וטכנולוגיות בינה מלאכותית להגנה מפני מתקפות סייבר ולקבלת החלטות במצבי חירום.

דוגמה לאחד המוצרים המעניינים אותנו במיוחד היא מערכת אוטונומית של חברת Safe Shoot, המתריעה בפני לוחמים בזמן אמת על כך שהם עומדים לבצע ירי על כוחותינו. המערכת תתריע מפני הסכנה ותמנע פגיעות מיותרות בנפש.

הייצוא הביטחוני ב-2015 הסתכם ב-5.7 מיליארד דולר באמצעות 400 חברות מתחום התעשיות הביטחוניות. להערכת מכון הייצוא ומטה הסייבר הלאומי, ייצוא טכנולוגיות הסייבר הסתכם באותה שנה ב-4 מיליארד דולר - 5% מהשוק העולמי.

"הכנס מהווה הזדמנות אדירה לחשיפת החברות הישראליות לשותפים עסקיים בינלאומיים בדרגים הבכירים ביותר. התקיימו פגישות ונסגרו עסקאות שאת פירותיהן נרגיש בשנים הקרובות", אומר יו"ר מכון הייצוא רמזי גבאי.

האם היו עסקאות מכירה שנסגרו בעקבות התערוכה?

"בוודאי. היו הרבה מאוד עסקאות כאלה שחברות אינן מוכנות לחשוף. אני יכול לספר לך שמפעל בית אלפא, שמתאים שלדים של משאיות למטרות ייעודיות, סגר עסקה למכירת רכב ייעודי למשטרת ברזיל. זה מתחיל בקטן ויגדל בהמשך. עסקות נוספות נעשו בתחום הסייבר והגנת המולדת, אך אני מנוע מלחשוף אותן. הביקוש למוצרי התעשיות הישראליות היה הפעם גדול. כדאי שנבין שאף אחד לא עושה לנו טובה. ישראל נחשבת למוצלחת מאוד, כי המוח היהודי מסוגל לספק פתרונות מחוץ לקופסה. זה נכון בתחומי הסייבר, החקלאות ומים, מכשור רפואי וגם בתחום המובייל".

הייצוא נמצא בירידה. עד כמה תורמות התערוכות האלה לעידוד הייצוא?

"תרומה עצומה. בתערוכה הנוכחית לדוגמה יצרנו מפגשים עסקיים ברמה הגבוהה ביותר. המפגשים תורמים ליצירת שיתופי פעולה ובהמשך למכירת טכנולוגיות ישראליות בחו"ל. בתערוכה יש הדגמה מוחשית לביצועים של מערכות של חברות כמו אלביט ורפאל. חוץ מזה, אנחנו גם מסתכלים קדימה. באירוע הנוכחי השתתפו עשרות חברות צעירות וחברות הזנק שנחשפו לעולם. המבחן שלי להצלחת התערוכה הוא במידת שביעות הרצון של החברות. אני יודע שהם מאוד מרוצים, כי כבר עכשיו הם נרשמים לתערוכה הבאה, שתתקיים בעוד שנתיים".

האם ההשתתפות בתערוכה כרוכה בתשלום?

"כמובן. ההרשמה עולה כסף, אבל העלות היחסית אינה גבוהה. עלות התערוכה מסתכמת ב-6 מיליוני שקלים. מכון הייצוא סבסד את ההוצאה בכמה מיליוני שקלים. מחלק מחברות הסטארט־אפ גבינו סכום סמלי להוכחת דמי רצינות. תקציב מכון הייצוא עומד על 40 מיליון שקל לשנה. לחצתי על שר האוצר להגדיל את התמיכה והוא הבטיח שב-2018-2017 התקציב יוגדל. התפקיד שלנו הוא לסייע ליצואנים הנתקלים בתחרות קשה בשוקי חו"ל, והגדלת התקציב תאפשר לנו להצליח במשימה".

מהן התערוכות הבאות שאתם מתכננים לשנת 2017?

"במרץ נקיים בגני התערוכה את תערוכת המכשור הרפואי, הנחשבת לאחת המובילות בתחום ההייטק. באירוע ישתתפו 120 חברות שיגיעו מ-50 מדינות. באוקטובר 2017 נקיים את תערוכת החדשנות בתחום המובייל. נסייע ליצואנים להשתתף גם בתערוכות בחו"ל".