צירוף מקרים או יד מכוונת הביאו לכך שיום הילד הבינלאומי, שצוין ביום ראשון האחרון, חל בשבוע הבטיחות בדרכים, שנושא את הכותרת “משפחה בטוחה”. כשאומרים משפחה - מתכוונים לילדים, וכאן מקבלת ממשלת ישראל ציון נכשל גדול בהגנה על הילדים שלה, שלנו. חודש וחצי נותרו עד לסיומה של שנת 2016, וכבר ברור שגם היא תהיה שנה קטלנית במיוחד מבחינת ילדי ישראל. 24 ילדים נהרגו עד כה בתאונות דרכים. כיתת בית ספר שלמה.



לרגל יום הילד הבינלאומי, חובה עלינו להפנים את העובדה השערורייתית והמקוממת, שלפיה ישראל נמצאת במקום הראשון בשיעור הילדים ההרוגים בתאונות דרכים בקרב המדינות המתקדמות. הגורם הראשון למוות בקרב ילדים ונערים בישראל, בהפרש ניכר מכל גורם מוות אחר, הוא תאונות הדרכים, ולמעשה, בכל שנה, לא רק ב־2016, נמחקת פחות או יותר כיתה שלמה מעל פני האדמה, ובמקומה נכרים קברים, שורה ארוכה־ארוכה.



שקלול נתוני היפגעות הילדים מצביע על המוצא, המקום והזמן, המאפיינים את היפגעות הילדים: מרבית הילדים נפצעים כנוסעים ברכב, ומרביתם נהרגים כהולכי רגל. מרבית הנפגעים ברכיבה על אופניים חשמליים הם ילדים. רוב הילדים הנהרגים בתאונות דרכים הם מהחברה הערבית, ילדים נפגעים יותר במהלך חופשות הקיץ והחגים, והשעות המסוכנות ביותר עבורם בדרך הן שעות אחר הצהריים. חלק מהנפגעים כנוסעים ברכב נפגעו כיוון שלא חגרו חגורת בטיחות בזמן שאירעה התאונה. רוב הנפגעים כהולכי רגל נפגעו כיוון שלא חצו את הכביש באופן בטוח. רוב הנפגעים כרוכבי אופניים נפגעו כיוון שלא חבשו קסדה. חגירת חגורות בטיחות, חצייה בטוחה וחבישת קסדה, אפוא, הם המסרים העיקריים שצריכים לעמוד במרכז המאמץ החינוכי וההסברתי. אך רק מיעוט מבוטל מהתלמידים זכו בשנת הלימודים האחרונה לחינוך לזהירות בדרכים במסגרת מערכת החינוך, וגם הם במנות זעומות מכדי שישפיעו ויביאו להפנמת המסרים.



הסיכוי של ילדים להיפגע בתאונות דרכים מושפע משימוש באמצעי בטיחות, ממהירות הנסיעה של כלי הרכב ומגורמים שקשורים לבטיחות הרכב ולסביבת הכביש. המשותף לכל התחומים הללו הוא קיומם של אמצעים שיעילותם מוכחת ושאפשר ליישם כדי להפחית את הסיכונים בדרך. לו היו קובעי המדיניות נותנים את קטל הילדים המיותר על לוח לבם, היו מגבירים את המאמצים ומקצים את המשאבים הנדרשים ליישום אמצעים ולהפעלת תוכניות התערבות מתאימות, כדי לשפר את בטיחות הילדים בדרך. לאסוננו, זה לא קורה.



פיתוח מיומנויותיהם של ילדינו והתגוננותם מפני האיום ההורג ופוצע בהם יותר מכל דבר אחר חייב להיעשות במסגרת בית הספר ובאופן מלא ויעיל. על המדינה להשקיע משאבים בחינוך ובהסברה ולמסד את המאבק בתאונות כחלק מתוכנית הלימודים. כל תלמיד בישראל חייב ללמוד זהירות בדרכים בבית הספר היסודי, כחלק מתוכנית הלימודים, וכל תלמיד תיכון בישראל חייב ללמוד לימודי תעבורה, כחלק מתוכנית הלימודים. רק כך נקיים את המחויבות העליונה שלנו כלפי ילדינו, להביאם בריאים ושלמים לבגרותם. בלי המאמץ הזה, נראה ציון יום הילד הבינלאומי בישראל חלול וציני מאי פעם בעבר. 



הכותב מכהן כמנכ"ל עמותת "אור ירוק"