לאחר שהתקבלה ההחלטה על פינוי המבנים הבלתי חוקיים בעמונה, פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו סרטון שבו פנה לתושבי עמונה והבהיר שלא ייתן שתהיה איפה ואיפה במדינתנו וכי “אותו החוק שמחייב את פינוי עמונה מחייב גם פינוי של בנייה בלתי חוקית בחלקים אחרים של ארצנו”. לכן, הוא הסביר, הנחה לזרז הריסת בנייה בלתי חוקית בנגב, בוואדי ערה, בגליל, במרכז וביתר חלקי הארץ. “החוק חייב להיות שוויוני”, כלשונו.
במדינה שבחלקה קיימות שתי מערכות חוקים – אחת ליהודים ואחת לערבים - דאגה להחלה שוויונית של החוק נעה על הציר שבין מגוחכת למקוממת. מגוחכת, כי שוויון בפני החוק הוא אומנם מאבני היסוד של הדמוקרטיה, אבל רמיזה שחוסר השוויון מקפח דווקא את המתנחלים היא אבסורדית. קשה להימנע מלשאול: האם גם בעלי המבנים שייהרסו בנגב, בוואדי ערה ובגליל ייהנו מחבילות הפיצוי דומות לאלה שעתידים ליהנות מהן מפוני עמונה? האמירה הזאת גם מקוממת, משום שההבדל בין בנייה לא חוקית על קרקע ששייכת לאחרים ובנייה לא חוקית על קרקע שבבעלות הבונים ללא היתר בנייה – הוא ברור לכל. נראה שלא הדאגה מפני איפה ואיפה היא שעמדה בבסיס ההחלטה לזרז הריסת בתים לא חוקיים ביתר הארץ, אלא דווקא שימוש נוסף בקלף הג’וקר של שנאת הערבים.
דווקא הקריאה לאחדות בפני החוק זועקת פילוג מכוון ומבהירה, משל היה צורך להבהיר, כי יש שני סוגי אזרחים במדינה. כאלה שחפצים ביקרם, וכאלה שרואים בהם כלי שרת למטרות מתחלפות.
ואכן, מדוח מדד הדמוקרטיה שפורסם לאחרונה עולה כי השסע המרכזי במדינת ישראל ממשיך להיות השסע בין יהודים לערבים (53% מכלל הציבור סבורים כך - 6% יותר מאשר בשנה שעברה). חלק ניכר מהציבור היהודי (46%) סבור שרוב הערבים אזרחי ישראל לא השלימו עם קיום המדינה ותומכים בחיסולה, רוב היהודים (72%) סבורים שהחלטות בנושאי ביטחון צריכות להתקבל ברוב יהודי ו־57% סבורים שהחלטות על שיטת הממשל ומבנה הכלכלה צריכות להתקבל ברוב יהודי.
נתונים אלה צריכים להדאיג את כל מי שמדינת ישראל וביטחונה חשובים לו. ריבוי שסעים חברתיים הוא אחד הגורמים המאיימים על חוסנה האזרחי של המדינה ועל יכולתה לעמוד איתן מול אויביה מבחוץ. גם הצבא החזק ביותר בעולם אינו יכול לנצח את מי שמנסה להשיג את ניצחונו דרך פגיעה בחזית האזרחית, כמו שמנסים ארגוני הטרור. לא יכול להיות שבמקום לפעול לצמצום השסע, שוב ושוב אנו עדים להעמקתו המכוונת. מראש הממשלה שלי ומהשרים הייתי מצפה להתמקד בתוכנית החומש ליישובים הערביים ולנהוג בהם בממלכתיות.
כבר הורגלנו בהסתה נגד אזרחי ישראל הערבים ובהחשדתם כמי שמהווים גיס חמישי ומאיימים על ביטחון המדינה. לא צריך "ערבים הנוהרים לקלפיות". אפשר לדפדף אחורנית לטרור ההצתות, שהוכרז ככזה עוד בטרם כלתה האש, וזאת אף שעד היום בודדים נעצרו וטרם הועמד איש לדין בגין הצתה על רקע לאומני. אולם ניצול כה ציני של המגזר החלש במדינה מצורך פוליטי הוא כמעט שיא חדש של זלזול ושל חוסר מוסריות.
הכותבת היא חוקרת בתוכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה על שם אמנון ליפקין־שחק במכון הישראלי לדמוקרטיה