השאלה אם תקום מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל או אם לספח את שטחי יהודה ושומרון למסגרת של מדינה אחת אינה סוגיה של ימין ושמאל. מדובר בסוגיה שחוצה מפלגות ועמדות פוליטיות, כיוון שהיא עוסקת בשאלת דמותה, אופייה וגבולותיה של מדינת ישראל ונוגעת ישירות בזהותה והגדרתה כיהודית ודמוקרטית.
ב-5 ביוני 2017 נציין 50 שנה למלחמת ששת הימים, הניצחון הצבאי המפואר ביותר של מדינת ישראל, אשר יצר גם את הסוגיה השנויה ביותר במחלוקת מבחינה לאומית ובינלאומית: סוגיית ההתיישבות ביהודה ושומרון. ממשלות שונות מימין ומשמאל ניסו במהלך השנים לפתור את הסוגיה, אך ללא הצלחה.
אולם לנוכח המגמות בשטח, התחזית הדמוגרפית וקריאת ההשכמה שקיבלנו לאחרונה ממועצת הביטחון, אי אפשר להמתין עוד. 50 שנה לאחר הניצחון הגדול, הגיע הזמן שמדינת ישראל תקבע את גבולותיה, תכריז באופן חד וברור על כוונותיה בנוגע ליהודה ושומרון ותפעל למימושן.
אפשר לעשות זאת באמצעות מנגנון אחד פשוט ומוסכם לכל – משאל עם. עלינו לפנות לציבור הרחב ולשאול אותו כיצד הוא רואה את עתידה של המדינה: האם על המדינה לקדם פתרון שתי מדינות, או שמא עלינו לבחור באפשרות של מדינה אחת. יש להעביר את ההחלטה הגורלית הזו מהמרחב הפוליטי החסום אל השדה הציבורי ולשתף את העם בהחלטה באופן ישיר.
זה לא סוד שהממשלה הנוכחית מובילה תהליך שיטתי שגורם לשינויים בלתי הפיכים בשטחי יהודה ושומרון. הכוונה לבנייה המואצת מחוץ ל"גושי התיישבות", שמטרתה ברורה: סיכול אופציית שתי המדינות כפתרון מדיני וסיכול אפשרות להפרדה עתידית בין יהודים ופלסטינים ביהודה ושומרון. לאחרונה נוסף גם חוק ההסדרה, התרסה כלפי הקהילה הבינלאומית. כל זאת בלי שהבוחר נשאל באופן ברור אם הוא מעוניין בפתרון שתי מדינות או במדינה אחת.
"מדינת ישראל תחדל להיות יהודית ודמוקרטית"
ההשלכות ברורות: האלטרנטיבה לאופציית שתי המדינות היא מדינה אחת, שבה על פי כל התחזיות צפוי להיות רוב ערבי בין הירדן לים בתוך שנים ספורות; מגמה שעלולה להוביל למדינה שבה מיעוט יהודי ישלוט ברוב ערבי ובהמשך לכינונה של מדינה דו-לאומית. בשני המקרים מדינת ישראל תחדל להיות גם יהודית וגם דמוקרטית.
משאל עם הוא מהלך חוצה מפלגות וחוצה עמדות פוליטיות. על האופוזיציה להוביל את היוזמה ולקרוא לממשלה להצטרף אליה. סקר דעת קהל שפורסם לאחרונה ברשת ב' מוכיח שרוב העם עדיין סבור שיש להיפרד מהפלסטינים בשטחים. על פי הסקר, שנערך בידי מכון סמית, 61% מהציבור תומך בפתרון שתי מדינות. 31% מהנשאלים תומכים בסיפוח גושי התנחלויות והקמת מדינה פלסטינית ביתר השטח ו-30% חושבים שהפתרון צריך להתבסס על קווי 1967. השורה התחתונה ברורה: יותר מ-60% מהציבור תומך בהסדר מדיני על בסיס חלוקת הארץ.
הניסיון להציג את ההחלטה במועצת הביטחון כנקמה אחרונה של אובמה וקרי חוטא למציאות. להחלטה היו שותפות גם בריטניה, סין, צרפת ורוסיה, ולמעשה היא מייצגת קו עקבי של העולם ומאז ומתמיד נגד בנייה בהתנחלויות. עם זאת, עלינו להיות אחראים לגורלנו ולא לחכות ללחץ דיפלומטי נוסח דרום אפריקה. בהיעדר מדיניות ברורה, תרמו ממשלות ישראל לאורך השנים לכך שהעולם אינו מבדיל בין בנייה במעלה אדומים ושכונות במערב ירושלים לבין בנייה באיתמר ויצהר.
זכותו של הציבור להיות שותף למתרחש, לשקול את ההשלכות ברמה האזרחית, הלאומית וגם כחלק ממשפחת העמים ולהכריע על עתידו. ביוני 2017 קובעים את גבולות המדינה, ויש להיערך לכך בהקדם.
הכותב הוא חבר כנסת מטעם המחנה הציוני.