היוזמה החדשה שהממשלה מקדמת, שנועדה להגביל את החקיקה שעושה הכנסת, היא יוזמה מסוכנת. כדי להבין באמת מה עומד מאחוריה - חייבים להסתכל עליה במבט רחב: יש קשר בינה לבין מהלכים אחרים שאנו רואים סביבנו. היא מגיעה מאותו שלטון שתוקף בפראות את התקשורת החופשית, שנלחם נגד עמותות זכויות האדם, שמנסה לפגוע בבתי המשפט, ושמסית ללא הפסקה נגד המיעוט הערבי. עכשיו הם שמים על הכוונת גם את הכנסת, ורוצים לפגוע באפשרויות לקדם חקיקה שתאתגר את השלטון.
כאחד משיאני החקיקה בכנסת, אני יכול להעיד על החקיקה הפרטית שאנחנו מעבירים בה. החקיקה הפרטית הפכה בשנים האחרונות לערוץ המרכזי של קידום זכויותיהם של המוחלשים: זכויות הנשים, הקשישים, הנכים, העובדים, וזכויות האדם בכלל. חוקים שהעברתי, כמו חוק אוויר נקי, חוק המזהם משלם, חוק השקיפות הסביבתית, חוק הגנת הכנרת, חוק הגנת מפרץ אילת, חוקי האכיפה הסביבתית - הם כולם חקיקה פרטית המגנה על הסביבה ועל הזכות של כולנו להגן על בריאותנו מפני זיהומים ומזהמים. כל החוקים האלה הם לצנינים בעיני בעלי הממון והכוח.
בעולמם של שותי השמפניה ומעשני הסיגרים, האזרחים הפשוטים לא נספרים כלל. לכן, גם ההגנות עליהם הן מיותרות ומעצבנות. מול המהלך האנטי־דמוקרטי החדש של השלטון, אנחנו חייבים להשמיע קול מחאה גדול. בכנסת, אנחנו נגבש התנגדות מאוחדת של האופוזיציה כולה למהלך המסוכן הזה. אבל המאבק חייב להתנהל גם מחוץ לכנסת. הפגנת הענק שהתקיימה במוצאי שבת בתל אביב נגד פוליטיקת ההסתה והשנאה שנתניהו מקדם, ולמען עתיד של שוויון ושותפות בין יהודים לערבים מסמנת את הדרך. התגייסות האלפים למחאה ברחוב, ממחישה שיש ציבור גדול מאוד שמוכן לצאת מהבית, לבטא עמדה ולדרוש שינוי.
יש בארץ הזו ציבור גדול שמוכן לוותר על הייאוש ולהיאבק על הבית המשותף שלנו, על הדמוקרטיה, ועל העתיד, כדי שיהיה כאן מקום טוב לכולנו.
הכותב הוא חבר כנסת ברשימה המשותפת