כל קבוצה הרואה עצמה כמקופחת ונלחמת למען זכויותיה, מקבלת כפיצוי על מאמציה, יום בשנה המוקדש רק לה ומסמל את מהותה. כך גם יום האישה הבינלאומי שעד היום אני לא מבינה איך לעזאזל קרה שבכלל אנו הנשים זקוקות ליום שכזה, ואיך האנושות ברוב טיפשותה לא הבחינה כבר מראשיתה, שאנחנו הנשים, לא רק שוות לגברים, אלא עולות עליהם בהרבה פרמטרים ולכן אין כל סיבה שניחשב נחותות מהם.
אי לכך, לא היה בכלל צורך ביום כזה כדי שקולנו יישמע. במילים אחרות, אם מלכתחילה הייתה האנושות מכירה ביכולותיה וכישוריה של האישה, לא היינו נזקקות ל"יום האישה הבינלאומי". הרי ידוע שיום כזה או אחר בשנה שמוקדש למען מטרה מסוימת, קשור בדרך כלל לקבוצות מוחלשות, ומי שהדביק לנשים את הכינוי "המין החלש", חטא כלפיהן חטא בלתי נסלח, כי מהרבה בחינות הן דווקא המין החזק.
הרי אלוהים הבין ששגה כאשר הוא חשב שהגבר לבד יוכל לספק את הסחורה ולכן נאלץ לברוא את האישה שתהיה עזר כנגדו. במקום להפנים ולהבין את המשמעות האמיתית של "עזר כנגדו", הגבר, ברוב טיפשותו או יהירותו אם תרצו, הבין את העניין כפי שנוח לו וחשב שאם הוא נברא ראשון אז הוא שווה יותר, והאישה בסך הכול נמצאת שם בשביל לשרת את הוד מעלתו.
כך הושרשה בטבע האנושי הגברי, הטעות מיסודה, שהזכר הוא כליל תפארת היצירה, והאישה רק צריכה לטפח ולהבריק את היצירה הזאת ולסגוד לעוצמתה ויופייה. כל חייה צריכים להיות מוקדשים לתמוך, לעודד ולדאוג לאושרו וסיפוקו של הגבר החושב כי הוא יהלום נדיר אשר חובה ללטשו על מנת שלא יאבד את זוהרו. היא אפילו צריכה להיות אסירת תודה שהוא בחר בה לחיות לצידו.
נו טוב, אז הגזמתי קצת. הגישה המתנשאת הזו של הזכרים הייתה פעם, בזמנים אחרים, כאשר אב הבית היה יושב בראש השולחן וחושב שרק על פיו יקום דבר, ושמקומה של האישה במטבח. היום, תודה לאל, הדברים שונים. הגברים התחילו להפנים שהנשים לא רק שניחנו בחוכמת חיים ואינטליגנציה ריגשית גדולה משלהם, אלא הן כישרוניות וביצועיסטיות יוצאת מן הכלל לא פחות מהם ואף טובות יותר.
אממה, הם לא התחילו להפנים את העניין בעצמם, כי למה שהוד מעלתו יודה שהאישה מוצלחת ממנו? היו אלה הנשים הלוחמניות שניהלו במשך השנים מלחמה עיקשת, אמיצה וחסרת פשרות למען מימוש זכויותיהן, והן אלה שהחדירו למוחו של המין הגברי שיתחיל להתעורר ולקלוט שאישה מסוגלת לכל בזכות חריצותה, נחישותה ושכלה הישר. בניגוד אליו, היא מסוגלת לעשות כמה פעולות בו זמנית כמו: לעמוד בראש דירקטוריון של גוף גדול, לנהל ישיבת עבודה, לקבוע תור לרופא הילדים, לבשל ארוחת ערב ולתכנן מסיבת הפתעה ליום ההולדת של בן הזוג.
לרוב הגברים נפל האסימון והם אפילו מחכים למוצא פיה של האישה בחיל ורעדה מאחר והם מתחילים לקלוט את יכולותיה. יכולות, שעם תנאים ושכר ראויים כמו שמקבלים הגברים, יעזרו לה לכבוש לא רק את הירח, אלא גם את מאדים.
גם אתם הגברים צריכים להירתם ולתרום למאמץ שלנו לקבל הזדמנות שווה. אבל זה לא אומר שבמסגרת המלחמה שלנו לשוויון זכויות, אתם לא צריכים לפתוח לנו את הדלת כשאנחנו יוצאות מהמכונית, וכן, מכונית בשפתנו ולא רכב, או להזיז בשבילנו את הכיסא כאשר יושבים לשולחן האוכל, או לסחוב בשבילנו את המזוודות הכבדות, או לשלם עבורנו במסעדה, או לצפות מאתנו שנצא לפנסיה בגיל 67 כמוכם. עדיין מגיעים לנו כל הפינוקים האלה, אחרי שבצער ילדנו לכם בנים, הפקה שאף גבר עולם לא יהיה מסוגל לעמוד בה ולצאת ממנה בשלום.