בעולם הפייסבוק והרשתות החברתיות יש שתי קבוצות שידוע שאסור לריב איתן: טבעונים ופמיניסטיות. לא במקרה, אלה שתי הקבוצות הכי מצליחות מבחינת שינוי חברתי והשפעה על השיח. בתור מי שמשתייכת לשתיהן, אני יכולה להעיד שבשני המקרים מדובר בקבוצות שקוראות תיגר על סדר חברתי שנחשב במשך מאות ואלפי שנים טבעי ומובן מאליו. למשל, מאז שהפכתי לטבעונית לפני כמה שנים, נשאלתי פעמים רבות על האידיאולוגיה שלי, והשואלים ניסו למקם אותי על סקאלת קיצוניות מדומיינת. האם אפשר לאכול בשר לידי? האם אתן לחתולה אוכל טבעוני? שאלות רבות שכולן נועדו למקם אותי ביחס לאותו קו אמצע “נורמלי”, שכולנו כביכול מסכימים עליו.



האמת היא שיש קווי דמיון רבים בין טבעונים ופמיניסטיות: שתי הקבוצות מנסות לשנות אמיתות שנחשבות טבעיות. במקרה של התנועה הפמיניסטית זוהי הפטריארכיה, כפי שמכונה השיטה החברתית של שלטון גברי, ואילו את הסדר החברתי שמעמיד בראשו אכילת בשר מכנה הסופרת והפסיכולוגית מלאני ג’וי “קרניזם”. מדובר בשתי אידיאולוגיות שקיימות כבר אלפי שנים והצליחו כל כך עד לרמה שאנו כבר מניחים כי מדובר בדרך הנכונה, הטבעית והנורמלית, ומי שסוטה כביכול ממנה הוא שנדרש לתת הסברים.



הפטריארכיה היא שקופה. אף אחד לא חשב שזו אידיאולוגיה ושזו הבניה חברתית, עד שהגיעו הפמיניסטיות הראשונות ודרשו זכויות בסיסיות, כגון הזכות להצביע. השוביניזם היה מובנה כל כך בחברה, עד שהאידיאולוגיה שמעדיפה גברים על פני נשים הייתה שקופה ונתפסה כאמת שאי אפשר לערער עליה. כמו הפטריארכיה, הקרניזם מבקש שנחשוב כי אכילת בעלי חיים היא הסדר הנכון והרגיל של העולם, ככה היה מאז ומתמיד. אבל האמת היא שזה לא ככה.



בדיוק כמו שהפטריארכיה מנסה לשכנע אותנו שיחסי כוח בין המינים הם דבר טבעי ורצוי, מפני שהם מבוססים על יחסי כוח פיזיים מהעולם הקדום, כך מנסה גם הקרניזם לשכנע אותנו שטבעי ורצוי לאכול בשר. אבל האמת היא שאכילת הבשר המודרנית איבדה כל קשר לימי קדם, והיא מבוססת היום על תעשייה מאורגנת ופוגענית - בבעלי החיים ובבני אדם. במצב כזה אולי דווקא אלה שבחרו לאכול בשר הם בעלי האידיאולוגיה הקיצונית, ואלה שנמנעים הם הנורמליים?



לא מפתיע, אם כן, שאותם האנשים שבוחרים לצאת נגד מה שנחשב טבעי ונכון נחשבים לקיצוניים, כשהם מנסים לשכנע בצדקתם ולהצביע על הנזק ועל הכאב העצום שמסתתר מאחורי מעטה השקיפות הזה. איך תשכנע אדם רואה שהוא בעצם היה עיוור עד כה? בעיקר כאשר העיוורון הזה מגן עליו מהתמודדות עם הסבל שהוא גורם לו.



ביום השישי הקרוב ייערך אירוע ההשקה המרכזי לספרה של מלאני ג’וי “הפרה שבחדר: הפסיכולוגיה של אכילת בשר”, שבו אשא דברים. על רקע זה חשוב לציין שהמהפכה הפמיניסטית היא אולי המהפכה החברתית המוצלחת ביותר שהייתה. קשה להאמין שרק לפני עשרות שנים לנשים עדיין היה אסור להצביע בבחירות. האי־שוויון עדיין עמוק וקשה, אבל רבים ממנגנוני הדיכוי והשליטה כבר נחשפו ומוכרים לנו. נראה כי גם המהפכה הטבעונית עתידה להיות מהמוצלחות בהיסטוריה האנושית. אומנם מרבית הציבור ממשיך לצרוך בשר וחלב, אבל הסבל של החיות וההתעללות הרבה הכרוכה בתעשיות אלה נחשפו במידה רבה, ובכל מקום כמעט שבו נמכר מזון - קיימת אופציה טבעונית. מי שממשיך לאכול בשר לא יכול לברוח מכך שזו בחירה, שזו החלטה ושאפשר ואולי ראוי לבחור אחרת.



"לא חתיכת בשר – על פמינים, זכויות בעלי חיים ושינוי חברתי'. יום שישי  31.3, 10:30 בבוקר, צוותא ת"א. כרטיס:  25 ₪ באתר צוותא.

הכותבת היא חברת כנסת מטעם מרצ