בשנים האחרונות תופסים אירועי חודש הגאווה מקום חשוב במרחב הציבורי, והם מעמידים את הבחירה והשונות כערך מרכזי ביצירת חברה חופשית, רגישה ומכילה. הם גם מקנים לפרט את העוצמה שבזכות לממש בפומבי את זהותו ונטייתו המינית, ומעניקים לכלל ביטוי פומבי לגיטימי של זהויות שונות.
אם כך, האם לא ראוי לעסוק בכיתות הלימוד ובחדרי המורים בשאלת מקומם של אירועי הגאווה על לוח השנה הבית-ספרי?
במערכת החינוך הישראלית אנו מחפשים לא מעט אחר נרטיב משותף שישמש כ"דבק לאומי" ויאפשר לכלל הזהויות והזרמים המצויים בחברה להתקיים יחדיו. אולם משימה זו מאתגרת במיוחד נוכח השסעים העמוקים בחברה והצורך להתכתב עם סיפור המסגרת, הכולל את ערך היסוד הדמוקרטי וערך היסוד היהודי.
בשנים האחרונות מתחזקת התחושה כי ערך היסוד היהודי-דתי זוכה למשקל משמעותי יותר בלוח השנה הבית־ספרי.
בתי הספר מקדישים משאבים רבים לעיצוב זהותו האישית והקולקטיבית של התלמיד הישראלי תוך ציון החגים והמועדים היהודיים במובנם הדתי. לעומת זאת, סוגיות העוסקות בזהויות מגדריות ומיניות ובשסעים שבחברה לא תמיד זוכות לתשומת הלב הראויה.
נדמה שלאורך כל השנה ישנו יום אחד בלבד שבמרכזו מצעד צבעוני אחד, המאפשר לנו לקיים שיח זהויות מורכב וטעון הצועק מסר כל כך בסיסי והכרחי: עלינו לעשות שינוי של ממש באופן התייחסותנו לסוגיות הלהטב"ק. הרי לא ייתכן כי בשנת 2017, "הומו" עדיין נחשב לקללה וזוג בנות לסביות אינן יכולות לצעוד שלובות ידיים בביטחון אל מול הנוף של חומות העיר העתיקה בירושלים.
המערכת החינוכית אמורה לעצב את תפיסות העולם של דור העתיד ולשאוף ליצירת בוגרים המסוגלים לממש את זהותם, אך דווקא כשסוגיות מהותיות אלה עולות, לא תמיד נמצאים ברשותנו, המחנכים, הכלים הנדרשים לתשובות מספקות. על רקע זה, יש לציין כי בשני העשורים האחרונים אנו רואים בארץ יותר ויותר משפחות חד־מיניות אשר חיות באושר ומגדלות ילדים. ילדים אלו לומדים במערכת החינוך ומציגים תפיסה של משפחה חדשה גם בפני חבריהם לספסל הלימודים. לכן העיסוק בנושא גם בין כותלי בית הספר בלתי נמנע.
הבסיס הטוב ביותר להרחבת שיח הזכויות ולמימוש חירויות הוא באמצעות חינוך ערכי ואמיץ שיאפשר קיומו של שיח פתוח ואמיתי. שיח אפקטיבי כזה, הנוגע בסוגיות מורכבות, יכול להתקיים רק במרחב בית־ספרי פלורליסטי, מכיל ובטוח. חובה עלינו לייצר מציאות חינוכית המעמידה את זכויות התלמידים בסדר עדיפות גבוה ומסייעת במימוש זהותם, ייחודם ושונותם. מרחב מציאות כזה, הרואה את עצמו כמודל חינוכי המקדם ערכים וזכויות בקרב הדור הצעיר, חייב להישען על בסיס ערכי רעיוני ומוגדר.
נוסף על כך, לא ניתן יהיה לייצר שינוי חינוכי־ערכי בעל משמעות ללא פיתוח תוכניות לימודים סדורות ועדכניות העוסקות בסוגיות של מין, מגדר ומיניות תוך התייחסות אמיצה וישירה לנושאי הלהטב"ק ולחשיבות העיסוק בהם כחלק משאיפתנו האזרחית לקדם ולהרחיב את שיח הזכויות ומימושן.
הטמעת מערכי שיעור ייעודיים בבית הספר, שייצרו זיקה בין הלמידה העיונית לבין המציאות החברתית, עשויים אף לעורר שיח שיפתח מיומנויות חשיבה בקרב התלמידים ויסייע להם בגיבוש דעתם האישית לצד הגברת מעורבותם בחברה.
הכותב הוא מנהל קמפוס ברשת החינוך אנקורי