שנים רבות אני מכיר את עמיר פרץ ועוקב אחריו בכל תחנות חייו. שנינו היינו קשורים עמוקות ללובה אליאב, אשר בחודש שעבר מלאו שבע שנים למותו - איש נדיר, מורה ומחנך, דוגמה ומופת. הושפענו מדרכו, צניעותו ומאבקו למען דעותיו. תמצית חזונו של אליאב הייתה המאבק למען השלום, להסדר עם הפלסטינים ולעשיית צדק לאחר, לא רק לעצמנו. הדגל השני שלו היה חברתי: צמצום פערים חברתיים, הענקת חינוך ראוי ומסגרות מתאימות לתושבי השכונות והפריפריה. למאבקיו אלה היה פן מוסרי שמשך רבים וטובים.
עמיר פרץ ממשיך את דרכו. גם הוא לוחם ללא חת למען הסדר עם הפלסטינים ושלום איתם. עוד ב־1984, כראש עיר צעיר בשדרות, לא נרתע מלדבר על מדינה פלסטינית כאינטרס ישראלי וטען כי ככל שתתעכב הקמתה, היא תהיה קיצונית יותר. כמו לובה בשעתו, גם הנדבך השני של עמיר פרץ היה חברתי: צמצום פערים וחתירה לשוויון חברתי וחיזוק השכבות החלשות. פרץ אחראי לחוקים בתחום זכויות העובדים, להגנה על המוחלשים בחברה ולהעלאת הנושאים האלה בכל דיון ציבורי והבאתו ללב השיח הפוליטי בישראל.
הנדבך השלישי בחזונו של אליאב היה יישוב הארץ, הנגב והגליל וחלוציות. אחד משיאיו היה הקמת ניצנה - קהילה חינוכית התיישבותית בנגב במסגרת עליית הנוער בסוכנות היהודית. פרץ גדל והתחנך בשדרות ונשאר בה עד היום עם משפחתו. כשהפסיד ב־2007 בבחירות לראשות מפלגת העבודה, נענה לעצתו של אליאב, עבר לניצנה ותרם את חלקו לבניית יישוב מיוחד זה. פרץ מגלם את הרוח החלוצית הישראלית, והוא מתנגד חריף להשקעות האדירות ביהודה ושומרון על חשבון הנגב והגליל והשכבות החלשות.
בעבר ניסו נבחרי ציבור רבים להיות דוגמה אישית לדור הצעיר. בעשורים האחרונים השתנה הכל, ופרץ יכול לשמש דוגמה באורח חייו. עשרות שנים בהנהגת המדינה הובילו את הליכוד לקלקולים רבים מדי, וחובה להחליפו בשלטון אחר. אמירת הנכאים ש"אין תחליף לליכוד" מופרכת מיסודה. פרץ יכול לחולל שינוי. בקדנציה הראשונה שלו הצליח פרץ למשוך רבבות מצביעים מהפריפריה החברתית בזכות צמיחתו בעיר פיתוח, אישיותו ותחושת השותפות שהעניק להם בקביעת סדר היום הלאומי וחלוקת המשאבים הממלכתיים. שותפים חדשים אלה הצביעו למפלגת העבודה והיו לנכס חיוני. ברור לכל כי בלעדיהם תישאר העבודה באופוזיציה.
הגיעה העת לחילופי שלטון, למאבק נחוש בהתנהלות הימין ובדרכו. הדבר תלוי בנו, בעוז רוחנו למרוד בקיים, לומר בקול רם את תפיסת עולמנו בלי לפזול למרכז הבמה. גם אם ישמיצו אותנו כי אנו שמאל, אנו נושאים את דגל השמאל בגאווה ונילחם למען עקרונותיו הנעלים. נמשיך לחתור לשלום על בסיס ויתורים טריטוריאליים והבטחת האינטרסים הביטחוניים החיוניים שלנו, נילחם למען צמצום פערים ותיקון עוולות חברתיות וחינוכיות. על מפלגת העבודה להתייצב כאלטרנטיבה לוחמת ונחושה.
פרץ הוא המועמד הראוי והמנהיג הבשל ביותר להנהיג את המפלגה. במשך הקריירה הציבורית שלו צבר ניסיון עשיר כראש העיר שדרות, כיו"ר ועדות שונות בכנסת, כיו"ר ההסתדרות, כשר להגנת הסביבה, כסגן ראש הממשלה וכמובן, כשר הביטחון.
כהונתו כשר הביטחון נראית אחרת היום, כמו גם המלחמה ההיא שנתנה לנו שקט ממושך בגבול הצפוני. בזמן כהונתו הכריע פרץ כנגד דעת המומחים בעד כיפת ברזל והוכיח כושר ראייה לטווח ארוך, שהוביל להצלת חיים רבים. אלו אותן סגולות שבלטו במאבקיו השונים, בהם המאבק למען שכר מינימום ולמען פנסיה לכל אזרח. כיו"ר העבודה פרץ יצליח לקדם צדק חברתי ואת השלום ויציב אלטרנטיבה ראויה לשלטון הימין.