המשבר הנוכחי בין קוריאה הצפונית לארה"ב מאופיין במה שמכונה ביחסים הבינלאומיים “דילמת הביטחון” (Security Dilemma), שבה ניסיון של שחקן בזירה הבינלאומית להתחזק באמצעות התחמשות, כפי שעשתה קוריאה הצפונית, מוביל דווקא להיחלשותה עקב פעולות נגד של שחקנים אחרים, במקרה זה ארה"ב. המשבר גם מאופיין ב”מודל המעגלי” (Spiral Model), שבו המשבר עצמו מוגבר עקב אמירות ואמירות נגד של השחקנים - נשיאי ארה”ב וקוריאה הצפונית. המשבר עלול להוביל לתוצאה בלתי מכוונת ובלתי רצויה לשני הצדדים, שכן נראה שלאף אחד משני הצדדים אין אינטרס בעימות צבאי.
נוכל להציג אפשרות סבירה אחת שבה שיגור ראווה של קוריאה הצפונית עלול להוביל לשרשרת של אירועים: א. ניסיון יירוט אמריקאי מוצלח או כושל. ב. מכה מקדימה אמריקאית נגד מתקני הגרעין של קוריאה הצפונית. ג. הידרדרות למשבר רחב יותר עם מהלומות גרעיניות הדדיות, שיכללו גם את קוריאה הדרומית, יפן ואף טריטוריות אמריקאיות.
מישהו יצטרך לסגת
סיום שקט של הקונפליקט נראה כעת קשה להשגה, והוא יחייב את אחד מהמנהיגים לסגת אחור מאמירותיו הנחרצות, תוצאה שקשה מאוד לצפות שתתרחש, שכן שני המנהיגים אימצו אסטרטגיה של הליכה על הסף, או איום בהסלמה גרעינית בעימות כדי לכפות כניעה על היריב.
באין מתווך אמין ובעל השפעה, ההצהרה האחרונה של הנשיא טראמפ בדבר היות הצבא האמריקאי דרוך ומוכן לפעולה עלולה להוביל להחרפתו של המשבר עד כדי החלפת מהלומות קשות, ואף יותר מכך. המשבר, אם יתפתח לכדי עימות צבאי בין הצדדים, יהיה בעל השלכות שליליות על הזירה הבינלאומית - הן בממדים הביטחוניים והן בממדים הכלכליים.
מדינת ישראל נדרשת למסגר את האירוע לאיום העתידי של איראן גרעינית, ובכך לרתום את וושינגטון למהלכים נחרצים שימנעו מטהרן את הפצצה. איראן גרעינית תהיה מסוכנת הרבה יותר מקוריאה גרעינית: בעוד קוריאה מבקשת את הפצצה בעיקר לצורך שימור שלטונה, איראן תבקש את הפצצה לצורך שימור שלטונה גם היא, אך אף ליותר מכך - לשם הפצת האסלאם השיעי במרחב המזרח תיכוני ומעבר לו. פעולה שהשלכותיה תהיינה קשות הן לישראל והן לעולם המערבי כולו.
הכותב מלמד קבלת החלטות במדיניות חוץ במרכז הבינתחומי הרצליה. ספרו “תיאוריה של המלחמה" ראה לאחרונה אור בהוצאת רסלינג