ששככה סערת הר הבית האחרונה, על מחירה הכבד בחיי אדם, בפציעות ובנזק ארוך טווח לאמון ההדדי, מחשבים הצדדים את מאזן הרווח וההפסד שלהם. ישראל, השוגה באשליית ניהול הסכסוך ומבוֹססת באוזלת יד מדינית זה שמונה שנים, נתפסת כמי שהפסידה: הרתעה, אמינות, שיקול דעת, מעמד.
איננו מתעלמים אף לרגע מההסתה הדתית־הלאומית האינטנסיבית נגד היהודים וישראל ומהאלימות הפרועה והמאורגנת נגדה. באלה יש להילחם ללא פשרה. אולם יוזמה מדינית של ישראל חייבת לבוא לצד לוחמה זו במחרחרי האלימות, הטרור וההסתה.
מכיוון שישראל מתעקשת על ניהול הסכסוך, בלי ניסיון כן להבקיע לקראת פתרון, ברור שההתפרצות הבאה תגיע בתוך זמן לא רב, אם שוב בשל הר הבית ואם בשל סיבה אחרת.
לו הייתה ישראל תומכת במתווה מדיני אשר מציע דרך לפתרון סביר לכל בעיות היסוד של הסכסוך, ובכללן לסוגית הר הבית, הרי פעולה ביטחונית בעקבות פיגוע חמור לא הייתה נתפסת כבעלת השלכות ארוכות טווח. לו היה מתקיים משא ומתן, בעל יעדים צנועים ככל שיהיו, והייתה מונחת על שולחן המשא ומתן התייחסות למעמד הקבע של הר הבית כבית תפילה הקדוש למאמיני כל הדתות, היה המצב שונה בתכלית השינוי. שאלת הריבונות המדינית במקום הקדוש למוסלמים וליהודים הייתה נידונה כנושא משני לסוגיה הדתית, ולא כמוקד סכסוך עצמאי, וסביר שהצבת מגנומטרים הייתה נתפסת כצעד ביטחוני גרידא – צעד שלגביו מותר להתווכח על יתרונותיו וחסרונותיו מבחינה מקצועית־ביטחונית, אך הוא אינו מהווה עילה להתפרצות אלימה בכל רחבי הרשות הפלסטינית ומעבר לה. בהירות סביב מעמד הקבע של הר הבית תאפשר לכל הצדדים המעורבים, לרבות ירדן, לנהל את הפעילות שבו באמצעות המנגנונים שייקבעו לצורך הסדר הקבע.
לכן הדרך להימנע מהמשבר הבא היא להניח על השולחן תוכנית להסדר קבע, בערוצים האזורי, הדו־צדדי והעצמאי. כך יתאפשר דיון בסוגיות הליבה, כולל הר הבית, וכן תתאפשר פסיעה הדרגתית אל מציאות של שתי מדינות לשני עמים, והיפוך המגמות של גלישה
אל מדינה דו־לאומית אחת ועמידה על ספה של מלחמת דת עקובה מדם. כך ייחלץ הדיון מן התבנית של משחק סכום אפס ויוביל למצב שבו שני הצדדים מרוויחים. ישראל תרוויח מהכרה בינלאומית בגבולותיה ובירושלים כבירתה, משלום וקשרי מסחר עם כל העולם הערבי, כמו גם לגיטימיות לפעולותיה הביטחוניות - וכל זה עוד לפני שהזכרנו את יכולתה לממש את חזון מייסדיה של מדינתו הדמוקרטית של העם היהודי. הפלסטינים ירוויחו הגדרה עצמית במסגרת מדינה עצמאית וחירות לקבוע את גורלם.
כל עוד הפרדיגמה של "משחק סכום אפס" – שבה רווח של צד אחד הוא בהכרח הפסד של הצד השני – ממשיכה להכתיב את המהלכים של שני הצדדים, אנו צפויים להמשיך ממשבר למשבר, כאשר כל אירוע עלול להביא להתפרצות אלימה מקודמתה. חבל שאין בראשות המדינה מנהיגות שמבינה שאפשר, לטובת ישראל וביטחונה הלאומי, ליצור מציאות שבה שני הצדדים יוצאים נשכרים.
הכותבים הם ראשי תנועת "עתיד כחול לבן"