לאחרונה הודיע משרד החקלאות כי בעקבות קוטל החרקים שנמצא בעשרות מיליוני ביצים ממדינות אירופה, בכוונתו להגדיל את מכסות הביצים לחקלאים ישראלים כדי לא להתבסס על יבוא בתקופות של מחסור. הודעה זו היא הזדמנות טובה לדבר על ביטחון המזון שלנו. סוד גלוי הוא שמדינת ישראל סובלת מתנאי פתיחה קשים במיוחד בכל הנוגע לקיומה של חקלאות. עם זאת, על אף המחסור בקרקע, מקורות המים המועטים ותנאי האקלים המדבריים, מצליחה ישראל להוביל בעולם בתפוקה חקלאית לדונם, בתפוקת החלב, בניצול מי מושבים לחקלאות ועוד. יתרה מכך, פריסת הרפתות בישראל משמעותה פריסת ההתיישבות, הבטחת אספקה שוטפת של תוצרת איכותית לכל חלקי הארץ גם במצבי חירום, ובעיקר עוגן מרכזי של תעסוקה לאלפי משפחות בעשרות נקודות יישוב מרוחקות.
כל זה לא מפריע לחסידי השוק החופשי, ובהם כמה עיתונאים בכירים המתנגדים בתוקף למשק מתוכנן הכולל חלוקת מכסות, לזעוק ולכתוב כבר שנים כי יש לאפשר יבוא חופשי וללא הגבלה של מוצרים מן החי, תוך ביטול התכנון בענפי החקלאות השונים.
גם בלי להתייחס לעובדה הפשוטה כי מסי מגן המסייעים לתעשייה המקומית להתבסס ולצמוח הם דבר מקובל בכל מדינות ה־OECD, הרי שהסתמכות הולכת וגוברת של מדינת ישראל על יבוא, והצפת המרכולים שלנו במוצרי חלב וביצים ממדינות שונות באירופה, עלולות להותיר אותנו חסרי אונים מול הסכנות הטמונות בהתמודדות עם אירועים כמו ריסוס מסוכן ולא מבוקר של מוצרים, או חלילה מבצע צבאי כמו צוק איתן ביולי 2014, שבו עשרות חברות תעופה זרות הפסיקו את טיסותיהן לישראל בעקבות ירי הרקטות למרכז הארץ.
וישנו עוד דבר אחד בסיסי שאותם חסידי שוק חופשי מתעלמים ממנו, והוא הטעם הישראלי. חלקנו בוודאי זוכרים כיצד במהלך מחאת הקוטג', חרם הצרכנים שהוכרז ביוני 2011 במחאה על העלייה המתמשכת במחירי מוצרי המזון במדינה, החליטה אחת מרשתות השיווק הגדולות לייבא ארצה מוצרי יוגורט מיוון. היבוא לא צלח והמוצרים הוסרו במהרה מהמדפים, ככל הנראה משום שלא קלעו לטעם שאליו התרגלנו.
אז רגע לפני שממחזרים טענות ישנות בדבר חוסר יעילותם של ענפי החקלאות וקריאה לרפורמות מיותרות שרק יובילו לפגיעה נוספת ברפתנים, הגיע זמן לחשב מסלול מחדש, או ליתר לדיוק להישאר באותו מסלול המבטיח תכנון, בקרה ושליטה, במיוחד במדינה מבודדת הנמצאת במזרח התיכון ולא ביבשת אירופה נטולת הגבולות.
הכותבת היא מנכ"לית מועצת החלב.