האלטרנטיבה האמיתית: הדרמה האמיתית בגרמניה שמורה לירוקים

קואליציית הבית היהודי ומרצ

מפלגת הירוקים בגרמניה הנה מפלגת שמאל, שבנוסף לדגלה המרכזי של איכות הסביבה כמובן, היא גם מקדמת מצע החופף, בחלקים נרחבים, למצע של מפלגת מרצ הישראלית, קרי, פציפיזם, זכויות האזרח, זכויות האישה וכד'. מאז הקמתה, נחשבת מפלגת הירוקים הגרמנית כשותפתה הטבעית של המפלגה הסוציאל־דמוקרטית. במהלך כהונתו של הקנצלר גרהרד שרודר בשנים 1998־2005, יושקה פישר, מייסדה של מפלגת הירוקים כיהן כשר החוץ.

על מנת לפשט את התמונה המורכבת משהו עבור הקורא הישראלי להלן האנלוגיה הישראלית לתוצאות הבחירות בגרמניה: רשימה משותפת של הליכוד והבית היהודי - 40 מנדטים, יש עתיד - 15 מנדטים, העבודה - 25 מנדטים, מרצ - 10 מנדטים, הרשימה המשותפת - 10 מנדטים, ולראשונה בכנסת, מפלגת עוצמה לישראל בראשותו של ברוך מרזל - 20 מנדטים. כעת, בהתחשב בכך כי לעוצמה לישראל ולרשימת המשותפת אין פרטנרים, האפשרות הסבירה היחידה לממשלת רוב בהרכב שכזה הנה הליכוד ועבודה יחדיו – 65 מנדטים. אם העבודה תהיה נחושה להישאר באופוזיציה, הרי שבתמונה נשארות מפלגות יש עתיד ומרצ עם הליכוד. חשבונית זה מסתדר. פוליטית הרבה פחות.

כעת נוצרה קונסטלציה מוזרה, שבה המפלגה הסוציאליסטית מסרבת להיכנס לממשלתה של אנגלה מרקל, והיא מפעילה לחצים על מפלגת הירוקים, שממוקמת שמאלה ממנה, להצטרף לממשלה. ככל שתסריט זה נראה מוזר, מדובר למעשה בתוצאה ישירה של יושרה פוליטית, כזו שאינה מוכרת בישראל. המפלגה הסוציאליסטית בחרה להקשיב לקולו של הבוחר, שהתעלם מהצלחותיה הלא מבוטלות כשותפתה של מרקל בממשלה היוצאת, והנחיל לה מכה אלקטורלית. החלטתה לשים פעמיה אל ספסלי האופוזיציה זוכה לביקורת חריפה מצד הירוקים, שמאשימים אותה בהעדפת האינטרס המפלגתי הצר על פני האחריות הלאומית.

ניתן אומנם לפרש את החלטת המפלגה הסוציאליסטית גם כך, אבל אפשר ליחס את עמדתה גם לתפיסה אידיאולוגית: מצד אחד, היא מעוניינת בהמשך קיומה של ממשלת מרקל שהקמתה ביחד עם הירוקים תשמר את היציבות הפוליטית בגרמניה. ומצד שני, היא מבטיחה שראשות האופוזיציה בגרמניה לא תיוותר בידי האלטרנטיבה הימנית, שלעמדותיה היא מתנגדת נמרצות.

הירוקים הודיעו כי הם ינהגו באחריות וייענו לפנייתה של מרקל להיכנס עמה למו"מ, אך לאור הפערים הגדולים שקיימים בין מפלגת הירוקים ליתר השותפות הקואליציוניות, ספק אם ניתן יהיה לגשר על הקונפליקטים הכלכליים והפוליטיים, ולהימנע מבחירות חוזרות, בין אם מיד או לאחר זמן מה. בבחירות אלו עשויה להיות הזוכה הגדולה דווקא המפלגה הסוציאליסטית.

הכותב הנו משפטן, ח"כ לשעבר ונשיא בית הדין של הליכוד