כמו בפיגועי 11 בספטמבר, גם אתמול הייתי בלאס וגאס. אז, ב־2001, במתקפת הטרור הגדולה ביותר שידעה אמריקה, העיר לא עצרה. מכונות המזל המשיכו לפעול והתיירים הרבים לא שינו את שגרת חופשתם. זה היה רחוק מהם. עכשיו זה התקרב. ועוד איך. התעוררנו בבוקר לעשרות וואטסאפים ממשפחה ומחברים. לישראלים יש ריטואל פיגוע מוכר: ישר בודקים שכולם בסדר, ואז מזהירים, ״תשמרו על עצמכם״. הירי תפס אותנו, הישראלים, לא מופתעים. למודי פיגועים, אנחנו יודעים שאין מקום בטוח. את זה האמריקאים לומדים עכשיו.
הפגיעה בלאס וגאס היא לא עוד אירוע ירי, קטלני ככל שיהיה. זו פגיעה בסמל אמריקאי, בלב הפועם של התיירות העולמית. הפיגוע שהתרחש בלבו של ה״סטריפ״ הידוע, רחוב המלונות המפורסם, החמצן של העיר, מהווה פגיעה בסמל החופש של העולם. הרחוב, שידע 42 מיליון תיירים בשנה שעברה, ספג פגיעה קשה.
לאס וגאס היא העיר שבה כמעט הכל מותר. תיירים מגיעים לכאן מכל העולם פשוט כדי ליהנות: לאכול טוב, לעשות קניות, להשתתף במסיבות הכי פרועות וכמובן - להמר. התקתוק הבלתי פוסק של מכונות המזל הוא הצליל המאפיין את המקום. בתי המלון בעיר, מסעדות, חנויות מזכרות פתוחות פה 7/24, 365 ימים בשנה.
העיר הזאת לא ערוכה לטבח כזה. בחדשות המקומיות מדברים על כאוס. בתי חולים לא ערוכים, והתושבים מתבקשים לתרום דם. והם מתגייסים, עומדים שעות בתור רק כדי לתרום.