לפני מאה שנה פרסם שר החוץ הבריטי, הלורד בלפור, הצהרה בת משפט אחד אשר השפיעה עמוקות על העם היהודי והמזרח התיכון. בהצהרתו, כתב בלפור כי "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל".
הצהרת בלפור היתה נקודת מפנה במאמצים להשיג לגיטימציה בינלאומית להקמתה מחדש של בית לאומי לעם היהודי. לצערנו, 100 שנים לאחר מכן, עדיין יש רבים המבקשים לשלול את עצם זכות הקיום של מדינת ישראל. אולם, על ידי אימוץ רוח בלפור כיום, יכולה הקהילה הבינלאומית להבטיח את זכויותיו של העם היהודי, וליצור את התנאים לשלום בר קיימא.
מאז היווסדה, עמדה ישראל בפני מלחמות רבות שנועדו להשמדתה. מלחמות אלה לא השיגו את מטרתן וישראל כיום היא דמוקרטיה משגשגת עם כלכלה דינמית מפותחת. בעוד המלחמות נכשלו בהשגת מטרתן, רבים, הן במזרח התיכון והן במערב, נותרו נחושים למחוק את ישראל מהמפה. נחישותם מוזנת משיח המבוסס על דמוניזציה של יהודים וישראלים, דה-לגיטימציה לקיומה של ישראל, והפצת פייק ניוז ותעמולה אודות מעשיה. בקרב ארגוני הטרור במזרח התיכון, כמו החמאס והחיזבאללה, מתורגמות הדה-לגיטימציה והשנאה הללו לפיגועי טרור רצחניים נגד אזרחים.
במערב, אותה דה-לגיטימציה ושנאה מתורגמת לקמפיין הקורא להחרים את המדינה היהודית. פעילי "BDS" למיניהם מאיימים על אמנים המתכננים להופיע בישראל, מפגינים באלימות כנגד אירועים פרו-ישראליים באוניברסיטאות, משחיתים חנויות המוכרות מוצרים ישראליים ומקדמים רשימות שחורות של חברות ישראליות. באו"ם, הם פועלים יחד עם ההנהגה הפלסטינית לבודד את ישראל ולהאשים אתה כשורש כל בעיות האזור.
בשנתיים וחצי האחרונות, אנו מובילים מאמצים מקיפים למאבק בקמפיין הדה-לגיטימציה והחרם. המאמצים הללו כבר נושאים פרי: מנהיגים בעולם, החל מתרזה מיי ועמנואל מקרון וכלה באנגלה מרקל, ברק אובמה ולדונלד טראמפ, גינו בחריפות את הקריאות להחרים את ישראל.
ממשלת ארצות הברית ו-24 ממדינותיה העבירו חקיקה נגד ה-BDS. בתי משפט בצרפת ובספרד קבעו כי חרם על ישראל הוא בלתי חוקי, בעוד שבנקים ברחבי אירופה סגרו חשבונות הקשורים ל-BDS. אנשי תרבות ואקדמיה בעלי שם עולמי יוצאים כנגד קמפיין החרם, בעוד הכלכלה הישראלית ממשיכה לשגשג.
עם זאת, הקרב עוד רחוק מלהסתיים. האו"ם ממשיך להתמקד באובססיביות בישראל, תוך התעלמות מהפרות זכויות אדם המתרחשות בסוריה, איראן ובמקומות אחרים. בקמפוסים בארצות הברית ובבריטניה ממשיכים פעילי ה-BDS להשתיק באלימות את דוברים פרו-ישראליים, בעוד שבדרום אפריקה, עומדים פעילי BDS מחוץ לאירועים ישראליים וקוראים "לירות ביהודי".
קמפיין ה-BDS צריך להיתפס לא רק כמתקפה על ישראל ועל קהילות יהודיות בתפוצות. באמצעות חטיפת סדר היום של מוסדות בינלאומיים וארגוני חברה אזרחית, מסיטים פעילי הדה-לגיטימציה את תשומת הלב ממיליוני האנשים הסובלים מהפרות זכויות אדם חמורות ברחבי העולם, ולמעשה פוגעים בערכים המקוריים ובמשימת הליבה של מוסדות אלו.
אותו קמפיין דה-לגיטימציה גם פוגע בסיכויים לפתרון מדיני. החלטת אבו מאזן וההנהגה הפלסטינית לבחור בדה-לגיטימציה על פני המשא ומתן, אינה מקדמת את הפלסטינים כלל, אלא רק מסכלת את המאמצים להתניע תהליך מדיני.
100 שנים אחרי, רוח הצהרת בלפור רלבנטית עכשיו יותר מתמיד. על ידי דחיית הניסיונות לקדם דה-לגיטימציה לישראל באופן חד-משמעי, יכולים מנהיגי המדינות הדמוקרטיות לשלוח מסר ברור כי המשא ומתן ולא החרם הם האמצעים לקידום תהליך המדיני.
על ידי חזרה על מחויבותם שלישראל יש את הזכות להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית, ושזכות זו אינה נושא לדיון, יכולים מנהיגים אלה לעודד מדינות ערביות להביא את קשריהן המתרחבים עם ישראל מעל פני השטח.
על ידי כך, יכולה הצהרתו של הלורד בלפור מלפני 100 שנים לשמש בסיס לשלום אזורי אמתי ובר-קיימא.
גלעד ארדן הוא השר לביטחון פנים ולנושאים אסטרטגיים