כידוע, מדינת ישראל פועלת מאז הקמתה תחת אילוצים אקלימיים וגיאו־פוליטיים קשים ומורכבים במיוחד. חלק ניכר משטחה הוא מדברי, ובחלקה האחר רמת צפיפות האוכלוסייה היא מן הגבוהות בעולם. עם זאת, במהלך העשורים האחרונים פותחה סדרה של אמצעים חקלאיים טכנולוגיים מתקדמים המסייעים רבות בהתגברות על תופעות אלה. על אף המחסור בקרקע, מקורות המים המועטים ותנאי האקלים המדבריים, מצליחה ישראל להוביל בעולם בתנובות שיא במוצרי מזון מן החי, תוך אספקת חלבונים ויסודות הזנה נוספים לאוכלוסייה במחירים סבירים ובכמויות סדירות ושוטפות.
בעבר, כדי להיות חקלאי, היה צורך בשטח אדמה ובמחרשה. כיום, כדי להתפרנס מחקלאות צריך להתמקצע - מחד בחקלאות פרקטית מעשית, ומאידך ביזמות ובניהול. בעשור האחרון הושקעו מאמצים והון רב על מנת להפוך את הרפתות לעוגן כלכלי, תעסוקתי והתיישבותי, תוך הובלת ענף החלב למופת של חקלאות מתקדמת. אט־אט הפכה הרפת הישראלית לבועה אקולוגית שמסייעת בשמירת הסביבה בצורה טובה וירוקה יותר, תוך בחינת ההיבטים השונים הנוגעים לניהול, בריאות, הזנה, שיווק ועוד.
אין זאת מקריות שנתניהו מדבר על נפלאות הפרה הישראלית
מעבר להיבט הכלכלי, החקלאות הישראלית המובילה היא כלי דיפלומטי מהמעלה הראשונה שיש לנצלו ביתר שאת. אין זאת מקריות כי ראש הממשלה בנימין נתניהו בחר בכמה מביקוריו בעולם לדבר בפני פורומים כלכליים ומדיניים בכירים על נפלאותיה של הפרה הישראלית. כדי להמחיש עד כמה הטכנולוגיה משחקת תפקיד חשוב בהתפתחות ענף החלב, ציין נתניהו בפני שומעיו כי "כל געייה של פרה בישראל היא למעשה געייה ממוחשבת". דבריו של ראש הממשלה מסמנים למעשה מגמה עולמית הולכת ומתרחבת. מאז שנות ה־60 החלה אוכלוסיית העולם לגדול בקצב מהיר, איכות החיים עלתה, ומדינות רבות בעולם מתקשות לספק מזון לאזרחיהן עקב אורח החיים המשתנה והדינמי. את היכולת של מדינת ישראל לחלוק את מומחיותה פורצת הדרך בתחום החקלאות יש לנצל לבניית מציאות דיפלומטית חדשה.
המפתח לאותה מציאות טמון בין היתר במעורבות של משרדי ממשלה, נציגי תעשייה והמגזר הפרטי בהחדרה ובהכנסה של טכנולוגיות חדשות לשימוש בשווקים רבים ומגוונים חוצי יבשות. רק לאחרונה פורסם כי כמה חברות ישראליות סייעו ותמכו בהקמת רפת ראשונה במדינת פפואה גינאה החדשה.
מי שבחן את נושא ההסברה הישראלית, יודע שבחו"ל משתוקקים לדבר גם על "ישראל שמעבר לסכסוך עם הפלסטינים". שיחות ופגישות דיפלומטיות הן כמובן דבר חשוב, אך השקעת מאמצים רבים בהעברה ובהפצת ידע וטכנולוגיות חקלאיות ישראליות למדינות רבות ככל האפשר, היא המענה הטוב ביותר נגד ארגונים וגופים הקוראים להחרימנו.
הכותבת היא מנכ"לית מועצת החלב