הממשלה אינה נופלת, היא רק מתחילה להתפורר בקצב מהיר יותר

גם כעת, אחרי ששר הבריאות יעקב ליצמן הודיע שהוא מתפטר מהממשלה בתחילת השבוע. איש בקואליציה אינו רוצה בכך, רק שהפעם, זה לא תלוי בהם. כבר בהתחלה צריך לומר, העובדה כי ליצמן הודיע שהוא מתפטר מהממשלה אינה אומרת בהכרח כי הממשלה נופלת ביום ראשון, זה רק אומר שהיא מתחילה להתפורר בקצב מהיר יותר. ליצמן לא הגיש את מכתב התפטרותו מהממשלה אלא את איומו הקבוע כי בכוונתו להתפטר מהממשלה מחר.

גם אם ההתפטרות אכן תיכנס לתוקפה מחר, ליצמן השאיר לעצמו את הפתח להישאר חלק מהקואליציה כחבר כנסת ומרבית הערכות שכך יעשה. מה שהכביד על ליצמן והאדמו"ר מגור היא האחריות המיניסיטריאלית, העובדה כי שר חרדי נושא באחריות של חילול השבת שלא לצורך "פיקוח נפש". את האחריות הזאת קיבל ליצמן בעל כורחו כשהושבע לשר בספטמבר 2015 לאחר ש"יש עתיד" עתרה לבג"ץ כדי שיורה לראש הממשלה למנות את ליצמן לתפקיד שר במשרה מלאה במקום סגן שר כפי שהיה בשנים עברו. המעמד החדש איתו הצליח ליצמן לחיות בשלום בשנתיים האחרונות, הפך לנטל כאשר האדמו"ר קבע: או הפסקת עבודות או התפטרות. 
 

במשך 48 שעות היה שרוי ליצמן במסע דילוגים בין מעון ראש הממשלה לחצר האדמו"ר מגור מנהיגו הרוחני. לאחר שבשבוע שעבר התפשר ליצמן בעצה אחת עם רבו כי את העבודות יבצעו גויים, הפעם הסידור הזה לא היה על הפרק שכן על עבודות הרכבת בשבת הנוכחית יפקחו מהנדסים יהודים. במפלגתו של ליצמן, יהדות התורה, מחלוקת גדולה. ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, המשתייך למפלגת דגל התורה בסיעה סבר כי ההתעקשות על ביטול עבודות הרכבת שנקבעו חודשים מראש אינה נכונה.

ביום ראשון ממילא מתוכננים להגיע לאישור ועדת השרים שתי הצעות חוק משמעותיות, האחת המתייחסת להפחתת פעילות המסחר בשבת והשנייה להכנסת סעיף בחוק שעות עבודה ומנוחה שיחייב את השר להביא במגוון שיקוליו כשהוא בא לאשר עבודה בסוף השבוע גם את קדושת השבת. כעת המהלך של ליצמן מסכן את אישור החוקים הללו. 
 

כך שחברי הכנסת של דגל התורה המהווים מחצית ממפלגת יהדות התורה לא רוצים לפרק את הקואליציה. גם בש"ס לא מתלהבים, את מס השפתיים הם משלמים ואומרים כי "קדושת השבת היא מעל לכל" אך משתתקים כאשר נשאלים האם יפרשו במקרה של חילולה על ידי המדינה. הסיבה: אריה דרעי קרוב בדעותיו יותר לגפני מאשר לליצמן. כל זה יכול להשתנות ברגע: אם הלחץ מהעיתונות החרדית, שהשפעתה התעצמה בשנים האחרונות, יגבר להצטרף לליצמן, סביר שנראה איומים נוספים על ממשלתו של נתניהו. 
 

ראש הממשלה לא רצה את המשבר, השר כץ ניסה לצמצם את העבודות למינימום האפשרי, אך ההחלטות לא נחתכו בבלפור אלא בחצר גור. המרוויח המיידי הוא כמובן לפיד שמלכתחילה עתירת מפלגתו הכניסה את ליצמן למצב הבעייתי מבחינתו. בטווח הארוך גם הליכוד יתאושש, לעמידה מול הלחץ החרדי יש לא מעט קונים במפלגת השלטון. ממשלת נתניהו יכולה להמשיך ולהתקיים גם בלי שליצמן מאייש תפקיד שר, אבל אין ספק שמחוגי שעון העצר לקיצה של הממשלה, החלו היום לנוע מהר יותר.