טבע ביצעה את עיקר קפיצות הדרך שלה בעשורים האחרונים במסלול של הטבות מס וכמעט שלא במסלול מענקים. אלי הורביץ, ידידי, נהג לציין בפני כי הימנעות ממענקים וביצוע ההקמות החדשות במסלול מס מופחת הוא עיקרון עסקי וערכי בעיניו. מכאן שטבע כמעט לא קיבלה מענקים ממדינת ישראל בעשורים האחרונים.
החברה אומנם שילמה למדינה מס מופחת אך אלמלא קמה, לא הייתה משלמת אפילו את המס המופחת הזה. מכאן שבכל הקשור להטבות מענקיות ובכל הקשור לתקבולי מס חברות, יוכלו המחמירים לומר כי המדינה "כמעט אדישה" להקמתה של טבע. משמע, נתנה לטבע מעט מאוד וקיבלה ממנה מעט מס.
כאמור, זה תיאור מחמיר מאוד כי גם מעט המס שטבע שילמה מגיע להרבה מאות מיליוני שקלים לאורך השנים. אך לא בכך תם הדיון.
לעומת כל אלה, טבע הוסיפה למדינה (ועוד תוסיף לה) ערך עצום, על פי התיאוריות הכלכליות המקובלות. אומר בהקצנה כי אילו טבע, שהתרחבה באופן עצום בעשורים האחרונים, לא הייתה משלמת מס בכלל, הרי שגם אז היה ערך רב לקיומה עבור המדינה. כי היא מעסיקה בישראל כ־7,000 עובדים ישירים, מכל רמות ההשכלה והשכר. כמו כן, היא מספקת בישראל פרנסה ליותר מ־25 אלף משפחות של עובדים עקיפים. הכוונה לעובדים של ספקים, נותני שירותים ורשויות בשלושה מוקדי תעשייה בישראל - נאות חובב, ירושלים וכפר סבא.
טבע אף הניבה למדינת ישראל סכומי כסף גדולים מאוד דרך המיסוי על שכר כל העובדים ודרך תשלומי הביטוח הלאומי. מאחר שהשכר בטבע היה גבוה ברוב רמות השכר, הרי שתשלומי המסים והביטוח הלאומי היו גבוהים מאוד.
נוסף לכך, ספקי טבע ונותני השירותים שלה מגלגלים מחזורי עסקים שמניבים מס למדינה ותורמים לצמיחתה. כך שטבע, נוסף לפעילותה העסקית הישירה, אף מחוללת פעילות עסקית נגזרת שמועילה למדינה. טבע גם העסיקה קבלני הקמה ותשתיות כאשר ביצעה את ההרחבות שלה באזורים השונים. בכך חוללה פעילות עסקית נגזרת וצמיחה נוספות.
חשוב גם לציין כי ישראל מתחרה במדינות אחרות כדי להביא לכאן השקעות. שיעור ההטבות במס הוא אחד הפרמטרים המרכזיים שנשקלים כאשר מחליטים באיזו מדינה להשקיע. בטבע עצמה, אגב, הוחלט לפני מספר שנים להקים מפעל באירלנד אבל לאחר שמס החברות בארץ הופחת ל־6% בפריפריה, הוחלט להקים את המפעל בארץ. לימים, לאחר שהמס הועלה בפריפריה ל־9%, ההחלטה התבררה כשגויה. כל זה אומר עד כמה התחרות קשה בעולם להביא השקעות חיצוניות.
כך שהדיון על ההטבות שטבע קיבלה הוא דיון עקר ועוסקים בו פופוליסטים שמחפשים כותרות. אותם אנשים לא ניהלו עסק בחייהם והם לא יודעים כי בעסקים, אם הצלחת ב־51% מעסקיך, מצבך טוב. עסקים, מטבעם, הם תחום מסוכן ולעתים הפכפך. מי שלא מסתכן ולא מעז, לא עושה דבר בעסקים.
עם זאת, יש לי הערה הקשורה בנטילת אחריות. ההחלטה על רכישת "אקטוויס" הייתה מרושלת. זכורות לי ההערות של השותף בטבע, בני לנדא, שהושמעו בתקשורת לגבי דירקטוריון החברה והנהלתה, לפני קבלת ההחלטה על רכישת "אקטוויס".
בעת ההיא היו ידועות שתי עובדות בסיסיות: האחת, המגמות השליליות בשוק הגנרי, והשנייה, תפוגת הפטנט המתמשכת על ה"קופקסון". שתי עובדות אלה רמזו על קשיים אפשריים בתזרים המזומנים של החברה, שלא יאפשרו את החזר ההלוואות עבור רכישת אקטוויס. פשוט מאוד.
אני מניח שהנתונים האלה נלקחו בחשבון על ידי הדירקטוריון וההנהלה, ולמרות זאת הם החליטו לרכוש את אקטוויס. זו החלטה שגויה שמחייבת נטילת אחריות. לדעתי, השותפים להחלטה חייבים לוותר, ולו באופן סמלי, על שכר הדירקטורים ועל הבונוסים שניתנו להם בשנים הרלוונטית, כמו גם על הבונוסים של ההנהלה הבכירה ביותר. כל זאת מהטעם שבאותן שנים תפוקות עבודת הדירקטוריון וההנהלה הבכירה הביאו לקריסה.
הכותב הוא תא"ל במיל' ובעבר נשיא התאחדות התעשיינים