מצד אחד, ראש הממשלה בנימין נתניהו התאמץ במהלך השבוע האחרון להראות כי ההצבעה באו"ם לא מזיזה לו, מצד שני ישראל עבדה במישורים הדיפלומטיים ללא הרף ביומיים האחרונים כדי לנסות ולהזיז מדינות מהצבעתן המסורתית נגד ישראל וגם הצליחה באופן יחסי.
נתניהו אוהב לשנוא את האו"ם, זה נוח, ברור מאוד מי הרעים בסיפור, זה ניבט מכל החלטה אזוטרית או תלושה שמקבל האו"ם או אחת מסוכנויותיו נגד ישראל. לא בכדי ראש הממשלה לא מפספס בשנים האחרונות את ההזדמנות לנאום מול "בית השקרים" בכל טקס פתיחת עצרת האו"ם בספטמבר. ההצבעה אמש הייתה בגדר חלום מתוק עבור נתניהו גם אם היא נגמרה בתוצאה איומה, הפעם ישראל וארצות הברית נמצאות באותה סירה, ולא במארג הכוחות הרגיל בו ארצות הברית נאלצת להיגרר אל תוך הסירה הקטנה של ישראל אלא ההפך, האמריקנים מזמינים את ישראל לשבת יחד איתה בנושאת המטוסים האמריקנית דיפלומטית בדרכה להתנגש בכל אוניה שבדרך.
אלה היו גם הסיבות מדוע ישראל נהנתה כל כך לעסוק בדיפלומטיה ולנסות ולהזיז מדינות מתמיכה בהצעה הקוראת לבטל את הצהרת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ למצב של הימנעות ואולי אפילו להתנגד. המאמץ של ישראל הוא כביכול עבור ירושלים והצורך בהכרה שלה ברחבי העולם, אך באופן יותר מוחשי, הניסיונות לשנות את דעתן של מדינות סוררות המתנגדות להצהרה של ארה"ב העניקו לישראל נקודות נוספות בקרב הנשיא האמריקני. או כמו שהגדיר זאת השבוע מישהו במשרד החוץ "win win".
פייק או"ם
לבסוף, ההצבעה הייתה רחוקה מניצחון. 128 מדינות תמכו בהחלטה שהגישה מצרים לגנות את הצהרת ארה"ב להכיר בירושלים כבירתה של ישראל, אך הסיפור גם במקרה זה נמצא במספרים, 35 מדינות נמנעו, ביניהן מדינות חשובות כמו אוסטרליה וקנדה ומדינות מזרח אירופה כמו כמו הונגריה, פולין וצ'כיה מדינות בהן השקיע ראש הממשלה מאמץ אישי בפגישות עם מנהיגיהן, ששברו במידת מה את הרוב האירופאי הכמעט אוטומטי.
כך גם עם מקסיקו שלה ישראל סייעה ברעידת האדמה האחרונה. רק 9 מדינות הצביעו נגד ההחלטה, בהן ישראל וארה"ב כמובן ועוד מעצמות אזוריות כמו איי מרשל, באוקיינוס השקט, מיקרונזיה חביבתנו, ומצטרפת מפתיעה שחששה ככל הנראה מנחת זרועה של ארצות הברית - טוגו במערב אפריקה. מלבד המדינות הללו עוד 22 מדינות החליטו מסיבות כאלה ואחרות לא לקחת חלק בהצבעה, כך ש-66 מדינות לא תמכו בהצעה נגד ארצות הברית. שליש לעומת שני שליש. ניצחון לישראל במונחי או"ם, הפסד בכל פרמטר אחר.
נתניהו נאלץ בעיקר להסביר את הדיסוננס שבין הצהרותיו הפומביות כי ישראל מחוזרת וסרטוני הפייסבוק הרבים בהם הוא נראה לוחץ ידיים לכל מנהיגי העולם אל מול התוצאה העגומה בהצבעה באו"ם. לשם כך שב נתניהו לציטוט ההוא שאמר לו הרבי מיליובביץ' עת נכנס לתפקיד שגריר ישראל באו"ם בשנת 1984, "אתה נכנס לבית השקרים", רוצה לומר, פייק או"ם. המדינות אינן מצביעות על פי האמת ואולי האינטרסים הבילטרליים שלהן אלא לפי גחמה, הרוח הכללית והאופנה הרווחת.
טראמפ איים, מחלקת המדינה ציננה
ארצות הברית ניסתה לשבור את הניתוק הזה שבין מה שמתחולל באו"ם לבין היחסים הבילטרליים, ושגרירת ארה"ב ניקי היילי, שסגנית השר ציפי חוטובלי מחווירה אל מול הצהרותיה הציוניות, ניסתה להזהיר רגע לפני ההצבעה את מדינות העולם פן יצביעו נגד ארה"ב. "אנחנו נזכור את ההצבעה הזאת ואת כל אותן מדינות שמבקשות מאיתנו סיוע", אמרה היילי, וגם טראמפ השמיע דברים דומים. אלא שלא עברו כמה שעות ודוברת מחלקת המדינה האמריקנית כבר ציננה את האווירה ואמרה כי ההצבעה נגד ארצות הברית היא אינה השיקול היחיד שיילקח בחשבון בבואה של ארצות הברית להתחשבן עם מדינה כזאת או אחרת. או במילים אחרות, הנשיא והשגרירה שלנו איימו סתם. אל תתרגשו.
ובתוך הכאוס המדיני דיפלומטי הזה שמשדר טראמפ, נתניהו, שאינו אוהב הפתעות, מנסה להיצמד כמה שיותר לארצות הברית הבלתי יציבה בתקווה שכשנושאת המטוסים הזאת תפגוש גל גדול באמת, הסירה הקטנה ושמה ישראל, לא תתהפך יחד איתה.