הדיונים בוועדת סל התרופות, המגיעים להכרעה בימים אלה, עוסקים בשאלה של אופן חלוקת התקציב לתרופות ולטכנולוגיות. מדובר בכ־460 מיליון שקל, שהמאבק עליהם נובע מהעובדה שתרופות וטכנולוגיות שייכנסו לסל יינתנו לחולים בחינם. ניתן לסווג את התרופות לשלושה סוגים: מצילות חיים, מאריכות חיים ותרופות של איכות חיים.
אין כל ספק, שהיום רמת הרפואה מאפשרת לנו להציל חולים במחלות קשות ונדירות, כשבעבר אבחון של חולים במחלות אלה היה גזר דין מוות. מחלות כמו סיסטיק פיברוזיס, פברי, נוירובלסטומה, ו־SMA הן מחלות שסיכויי ההישרדות ו/או תוחלת החיים של החולים בהן היו נמוכים בעבר והיום ניתנת להם "הזדמנות שנייה" לחיים.
לכל התרופות הללו, ועדת הסל נותנת בדרך כלל פתרון והן מדורגות בעדיפות גבוהה, אבל האתגר הגדול היום הוא התרופות המביאות לשיפור באיכות חיים. כולנו נוטים להתמקד במציל חיים ובמאריך חיים, אבל יש רשימה מאוד גדולה של מחלות שאנחנו מזניחים (אפילו אם רק ברמת המודעות הציבורית), שהחולים בהן זקוקים לתרופה או לטכנולוגיה שאולי לא מצילת חיים, אבל איכות חייהם נפגעת משמעותית בלעדיה.
למשל, חולי פרקינסון ודלקת מפרקים הזקוקים להידרותרפיה שתקל על נוקשות השרירים שלהם, חולות בסרטן שד גרורתי שהגרורות מובילות לשברים בעצמות, אנשים הסובלים משלפוחית רגיזה, שנאלצים לקום מספר פעמים בלילה וללכת לשירותים. כל אלו הן דוגמאות למצבים רפואיים שתרופות, טכנולוגיות וטיפולים אומנם לא ירפאו, אבל הם יאפשרו לחולים לשפר באופן משמעותי את איכות חייהם. הבעיה בתוספת התקציב הנוכחית היא הסכום הנמוך המוקצב לכך, ולכן אין אפשרות לתת מענה לצרכים של כל החולים ובפרט בתרופת המשפיעות על איכות החיים.
נכון שתמיד יהיו יותר חולים ויותר תרופות מכסף, אבל נכון להיום תקציב הסל עומד על רק 1% מתקציב קופות החולים, בעוד שההמלצה של מועצת הבריאות היא תוספת תקציבית של 2%, שתהיה בפרופורציה הן לתקציב הקופות והן להתפתחות הטכנולוגית.כאמור, תמיד יהיו יותר חולים ותרופות מכסף, אבל עד שלא יוגדל התקציב, איכות החיים תישאר ירודה.
הכותב הוא יו"ר האגודה לזכויות החולה בישראל