לאחרונה, על רקע כנס הייסוד של השדולה החילונית בכנסת, האשים יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, את אנשי הפורום החילוני, שיזמו את הקמת השדולה, בפלגנות. לתפיסתו של לפיד, שאיפתם של אנשי הפורום להקים שדולה שתדאג לזכויותיהם הנרמסות של החילונים מקדמת פילוג בעם. לפיד ידוע כמי שמזגזג בעניינים חילוניים. רק ביולי האחרון טען שאין הדתה בחינוך, ואז תיקן את עצמו נוכח הביקורת הציבורית. נראה שגם תגובתו של לפיד להקמת השדולה החילונית ניסתה לכוון באופן רחב לאיזה סנטימנט מסורתי של בוחרי ליכוד, שלפיד מבקש לגנוב לטובת מפלגת יש עתיד.
התגובה שיש עתיד העבירה לתקשורת לבקשה להצטרף לשדולה החילונית, בקשה שנשלחה גם לכולנו ולישראל ביתנו (שותפים טבעיים אחרים), הייתה: "לא נצטרף לשדולה של מרצ והעבודה". אך הטיעון שלפיו הקמה של שדולה חילונית היא מעשה מפלג הנו מקומם. האם לפיד היה מעז לטעון נגד השדולה המזרחית שהיא מפלגת בין יוצאי מדינות אירופה למזרחים? האם לפיד היה מעז לטעון נגד השדולה החקלאית שהיא מפלגת בין העירוניים לחקלאים?
מטרתה של שדולה היא לקדם נושאים או סקטורים שזקוקים להגנה. הסקטור החילוני עונה היטב להגדרה של סקטור הזקוק להגנה נוכח הדתה קשה בחינוך, בצבא, במסחר, בהשכלה הגבוהה, במרחב הציבורי ועוד. בשנים האחרונות חשף הפורום החילוני מאות מקרים של הדתה בחינוך. מחקרים שלנו מראים כיצד פועלים מנגנוני ההדתה כדי לרוקן את החילוניות מתוכן. השדולה החילונית בכנסת הוקמה כדי להוות פלטפורמה פוליטית המאחדת בין חילונים, אך בשל מה שנראה כמו אינטרס פוליטי צר בחר לפיד בטרמינולוגיה מפלגת. זה אולי יעבוד לטווח הקצר, אבל ההתלקחות החילונית האותנטית שיש היום בעשרות ערים בישראל, סביב אישורו של חוק המרכולים, מוכיחה שהחילונים מחפשים ייצוג פוליטי אמיתי ולא מגמגם. זה נכון, קשה לבנות סולידריות חילונית בישראל.
לאחרונה קראתי את דבריה של הסוציולוגית ואשת הרוח פרופ' אווה אילוז, שכתבה שהחילוניות היא הצורה של האזרח הצרפתי לבנות סולידריות בין אנשים מקבוצות שונות, והיא תנאי לסולידריות חברתית. בארץ המצב הפוך. הדעה הרווחת כאן היא שרק לדתיים, ובהם צריכים להתחשב, ואילו החילונים נתפסים כמפלגים, קרים ואינדיווידואליסטים. להתפתחותו של האתוס החילוני הישראלי יש סיבות היסטוריות רבות, שלא זה המקום לפרטן.
מה שבטוח הוא שאחד מהאתגרים הגדולים שלנו הוא יצירה של סולידריות חילונית, כזאת שתיטיב לתת פייט להתמודדויות בישראל של היום.
