לא ברור מה טמון ביצר האנושי שגורם לאדם להיות סקרן לרכילויות, פרובוקציות והשמצות הדדיות. מדי יום מסכי הטלוויזיה ועמודי העיתונים מרוחים בלא מעט חומרים מסוג זה. פוליטיקאים הצמאים להתבלט יוצרים את הכותרות בתוכניות הברברת. כפועל יוצא, הציבור נחשף לחברי הכנסת בתכיפות יתר ועל כן התדמית שלהם בעיניו הוא של אוכלי חינם העסוקים יום ולילה בקטטות עקרות.
לא אכחיש, יש מעטים שזה הדלק המניע את עשייתם, אך סהדי במרומים שרוב מוחלט של חברי הכנסת הם אנשים מלומדים, מסורים ואכפתיים, העושים לילות כימים למען הציבור. מי שחושב שמה שמתרחש בכנסת ישראל הוא אך ורק מה שהוא רואה בדיווחים התקשורתיים, אין לו שמץ של מושג על המתרחש במסדרונות, בחדרי הוועדות ובלשכות חברי הכנסת.
בכל המפלגות - ערבים ויהודים, שמאל וימין, חרדים, דתיים מסורתיים וחילונים, מצויים אנשים שרואים עצמם שליחי ציבור, המשעבדים את כל זמנם למען שולחיהם. אבל אותם מעטים, שמוציאים את דיבתנו רעה בהשתלחויותיהם ובהתנהגותם הגסה, פוגעים בראש ובראשונה בחבריהם פגיעה לא הוגנת.
ביום חגה של הכנסת, אני מבקש להרים את קרנה ולשתף את הציבור במציאות היומיומית במשכן, שאינה דומה כלל לתדמית. אין זה אומר שלא עוסקים מדי פעם בטפל על חשבון העיקר, ואכן גם חברי הכנסת אינם מושלמים. כולם כאחד הם בני אדם בעלי חולשות וחוזקות.
במלוא הכנות, ביום זה אני רוצה לאחל לכנסת, לחבריה ולעובדיה שנצליח להמשיך ולעשות למען הכלל ושגם הציבור הרחב יכיר בכך. יום הולדת שמח, כנסת נכבדה.