במרחק נגיעה, לטובת האינטרסים: ישראל חייבת להעמיק קשרים עם קפריסין

כישלון המשא ומתן לאיחוד האי ביולי אשתקד השרה אווירה סקפטית בנוגע לסיכויים להגיע להסכם בהמשך. האחריות לכישלון המשא ומתן הופנתה, לפחות מן הצד היווני־קפריסאי, לעבר אנקרה. יש להניח שעם סיום מערכות הבחירות באי, תימצא הדרך לחידוש המשא ומתן. המצב הכלכלי קיבל מיקוד מרכזי יותר במערכת הבחירות, ומבחינה זו הנשיא אנסטסיאדיס עמד על קרקע נוחה ומוצקה. הוא התמודד בהצלחה עם המשבר הכלכלי חסר התקדים שפקד את קפריסין 

מ־2013, ובתוך שלוש שנים הוביל את המדינה להשתחרר מתוכנית החילוץ הקשה שנכפתה עליה מצד האיחוד האירופי.
 

הזווית הישראלית מרתקת במיוחד. מערכת היחסים של קפריסין עם ישראל התהדקה מאוד בשנים האחרונות. היא זוכה כיום לקונצנזוס נדיר בזירה הפוליטית, ואף יותר מכך בדעת הקהל. בעימות הטלוויזיוני, שהתקיים לאחרונה בין שני המועמדים לנשיאות, הדגיש הנשיא כי בתקופת כהונתו מערכת היחסים עם ישראל הגיעה לשיאה, ואילו מתחרהו ביקר אותו על כך שלא עשה די בנדון.

ישראל וקפריסין השכילו לכונן מערכת יחסים הדוקה, המבוססת על מפגש אינטרסים מדיני־אסטרטגי שנובע מהשינויים הדרמטיים באזור ומגילויי הגז הטבעי במזרח אגן הים התיכון. הצינה ששררה ביחסי ישראל וטורקיה הקלה על ישראל להדק את היחסים עם קפריסין, ואלה התחזקו גם לאחר שירושלים ואנקרה חידשו לאחרונה את הדיאלוג המדיני ביניהן. יש בכך הוכחה כי ישראל יכולה להימנע ממשחק סכום אפס במדיניות החוץ שלה במזרח אגן הים התיכון.

הקרבה הגיאוגרפית וההיסטוריה הדומה (ובהם מחנות המעצר למעפילים שהקימו הבריטים בקפריסין בשנים 1946־1949) העמיקו את הקשר בין ישראל לקפריסין. אווירת האמון בין המדינות תרמה לעלייה מרשימה במספר התיירים מישראל לקפריסין – כ־160 אלף ב־2017 לעומת כ־10,000 לפני כשמונה שנים.

קפריסין היא מדינה ידידותית לישראל, והיא נמצאת במרחק נגיעה. לאחר זמן רב, היחסים עמה זוכים לעדנה ראויה וחיונית, ומגמה זו צפויה להימשך גם לאחר הבחירות באי.

הכותב כיהן כשגריר ישראל בקפריסין בשנים 2010־2015. הוא חבר בצוות המומחים של "מיתווים" - המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית ומרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל