את התסריט הזה אף אחד לא דמיין. בתוך שלושה חודשים הלכו לעולמם שני רבנים שבמשך עשרות שנים עסקו בהנהגת הציבור החרדי. שני רבנים, שעל אף הבדלי הגישות והפערים העקרוניים ביניהם, וכמובן הגיל - ינקו חיו והסתופפו בצילם של מנהיגי החרדיות בישראל בעבר. על הדרך כיצד לתרגם את המסרים שהם ראו אצלם, למאה ה-21, כאן נחלקו הדעות ונוצרו המחלוקות.
פטירתו הפתאומית של הרב שמואל אוירבך היא מכה קשה מאוד לתלמידיו ולכל מי שבשש השנים האחרונות הכניס עצמו לתוך אותה קבוצה שהוגדרה 'הפלג הירושלמי'. השם אגב, 'הפלג הירושלמי' מקורו ברצון לבצע חלוקה גיאוגרפית חדה, אחרי פטירת הרב אלישיב פוסק הדור הקודם, ולנסות לקבוע עובדות בשטח. הרב שטיינמן ינהיג בבני ברק. הרב אוירבך ינהיג בירושלים.
כשהרב אויערבך החל בפיצול הציבור הליטאי, הוא נהנה מלגיטימציה רחבה יותר לעמדותיו, מאשר הלגיטימציה בה התקבלו תלמידיו מההפגנות בעת מעצר אלו שאינם התייצבו בלשכות הגיוס - רק לפני חצי שנה.
הרב שטיינמן זצ"ל עוד ניסה למצוא את הדרך להימנע מפיצול, ואף הסכים לפוגשו. הניסיון לא צלח על אף שהתנאים מולאו. מהפגישה ההיא יצא לדרך הרב אוירבך, למפלגה חדשה - דבר שרבים התקשו אז להאמין כי הוא אפשרי, שכן מקים, יוזם והעומד בראשות 'דגל התורה' היה הרב שך.
הרב אויערבך ראה עצמו כתלמידו המובהק וממשיך דרכו. עוד בחיי רבו, נכנס הוא לעיתים לתוך האש - במלחמה למען כבודו ועקרונותיו. רבים סירבו להאמין כי הוא יבחר לפצל את המפלגה שהקים רבו.
אבל האידיאולוגיה הייתה מעל הכל. נאמן לדרכו, שכמובן סבר כי היא גם דעת רבותיו, עמדתו העקרונית הייתה כי מול הרשויות יש לעמוד בעוז, להילחם ולהתעקש, עד להכנעה. בעוד הרב אהרן שטיינמן זצ"ל סבר כי המטרה שלנו בעולם היא להציל רוחנית כמה שיותר אנשים, בכמה שפחות נזקים, להם לסביבה וגם לרשויות.
יהיו מי שיסבירו כי למעשה מחלוקת זו, בשורשיה גם היא נטועה בהבדלי הגישות של מנהיגי העבר. בין זו של 'החזון איש' הפרגמטית יותר - נאות להיפגש עם בן גוריון למשל - לבין זו של הרב מבריסק, שדגל בדרך הקנאות במאבקים ציבוריים.
מה קורה ב'דגל התורה' מאז פטירת הרב שטיינמן, אנו כבר יודעים. שני רבנים עומדים בראש המערכת - הרב קנייבסקי והרב אדלשטיין. מה יקרה ב'פלג הירושלמי' אחר פטירת הרב אוירבך - קשה לחזות תסריט מלא. הקבוצה לא תתפוגג שכן כבר עכשיו מקימים מועצת ראשי ישיבות המונה כ-12 רבנים, שאמורים להתוות הדרך. אבל הרב אוירבך כמנהיג, היה יחיד בדור. אין מישהו אחד שיוכל לסחוף את כל חברי 'הפלג' לגישה אחת ועמדה אחת, כמוהו.
מה שניתן כן להעריך בזהירות, דווקא בשל ההסתלקות הפתאומית של הרב אוירבך חודשים ספורים אחר הרב שטיינמן שהיה מבוגר ממנו כמעט ב-20 שנה - כי אילו לא היה מתרחש הפיצול לפני שש שנים, האנדרלמוסיה כעת בתוככי הציבור הליטאי, הייתה שוברת שיאים.
הכותב הוא העורך הראשי של אתר 'בחדרי חרדים'