על פי הערכות דמוגרפים, יש בעולם כ־15 מיליון יהודים. לרובם המוחלט יש מודעות מינימלית בלבד ליהדותם, אם בכלל. בד בבד עם הפיכת העולם לכפר גלובלי קטן, כך גם מוסרות מחיצות המודעות הלאומית, ואחוז ההתבוללות בעם היהודי כיום הוא הגדול בהיסטוריה. ההתרחקות מהלאום היהודי עומדת ביחס ישיר לריחוק מתורת ישראל.
קחו ישראלי ממוצע, שימו אותו בהולנד, בברזיל או בכל ארץ אחרת, ותראו מה קורה. לילדיו יהיה קשר קלוש בלבד לעם היהודי, ונכדיו (אם בכלל יהיו יהודים), כבר לא יידעו מה זה יהודי. מה לעשות, אבל זו המציאות - לארגז הכלים הערכי של חילוני ממוצע אין כל יכולת לגרום לנכדיו לשמור על יהדותם. לעומת זאת, קחו אברך חרדי ממוצע ושימו אותו באותם תנאים בדיוק - וקרוב לוודאי שנכדיו ייראו בדיוק כמוהו.
הקדשת החיים ללימוד התורה היא הקרבה יומיומית הנמשכת כל החיים. אף אברך אינו בוחר בעוני, הוא בוחר להיות קשור ללימוד התורה - למרות העוני. על אף שמבחינת אינטלקט מדובר באנשים שיכולים בקלות להשתלב במקצועות המכניסים ביותר במשק, הם ממשיכים לדבוק בדרך החיים הסגפנית שלהם. לא משום שזה נוח להם, אלא משום שעל כתפיהם מונח נטל כבד של המשך קיום הלאום היהודי. ככל שאחוז ההתבוללות הולך וגובר, כך גדל נטל קיום העם היהודי המוטל על כתפי לומדי התורה.
מספר המקדישים את חייהם ללימוד התורה מונה כמה עשרות אלפים, פחות מחצי אחוז מהעם היהודי. חיי לומדי התורה הם מסע אלונקה ארוך ומחייב - על כתפי חצי האחוז הקטן הזה מונח עול קיום העם היהודי כולו. ככל שהציבור החילוני משיל מעל כתפיו כל אחריות לאומית להמשך קיום העם בדורות הבאים - כך גוברת מידת האחריות המוטלת על הציבור החרדי.
מדינת ישראל מוקפת באויבים העושים ככל יכולתם להעלים אותה מן העולם. הלוואי שהיינו יכולים להיות בטוחים שזה לא יקרה, אך באלפי שנות קיומו של העם היהודי זה כבר קרה. עמנו הקטן כבר חווה הכל – מגירוש וגלות ועד השמדה שיטתית - אך למרות הכל צלחנו את כל הגזירות. העם היהודי היה קיים אלפי שנים לפני המדינה, ואם – חס וחלילה - יקרה כאן אסון, יש לנו את הכוחות להמשיך גם הלאה. אולם ללא מדינה, חלילה, תהיה המשכיות העם היהודי תלויה באותו מיעוט הממשיך להיות דבק בתורה בכל מצב, מיעוט שרק הוא מהווה תעודת אחריות להמשך קיום העם היהודי כולו.
היינו רוצים שיקלו מעלינו את הנטל. היינו רוצים שאל חצי האחוז יצטרפו עוד רבים וטובים, כי קשה לנו מאוד מתחת לאלונקה. אך גם אם לצערנו אנחנו נשארים שם לבד, מזיעים וסובלים בשביל כל האחרים, לפחות אל תטיפו לנו על שוויון בנטל.
שמו של האברך שמור במערכת