המעורבות האיראנית בסוריה מגדילה את המוטיבציה הישראלית להשפיע על המציאות בסוריה. בעוד שישראל נוחלת הצלחות צבאיות בצפון, בזירה המדינית, בכל הנוגע לעתיד סוריה, יכולת ההשפעה שלה נמוכה. ישראל מפנה את מאמציה לארצות הברית, לרוסיה ולמדינות באירופה, אך אין די בכך.
יש אפיק מדיני נוסף שאליו יכולה ישראל לפנות: טורקיה. בעבר קראה טורקיה להפלת אסד, אולם היא שינתה כיוון ויישרה קו עם רוסיה. טורקיה מעורבת בנעשה בסוריה, ויש לה אינטרסים משמעותיים שם. טורקיה הפכה צלע מרכזית בתהליך אסטנה, שלו שותפות גם רוסיה ואיראן ושבו מתקבלות החלטות משמעותיות לגבי סוריה. היום, למשל, יארח ארדואן פסגה בהשתתפות פוטין ורוחאני.
בטורקיה שורר חשש מהשפעה איראנית גדולה מדי בסוריה. טורקיה ואיראן שותפות לאותו תהליך מדיני בקשר לסוריה, ומחלקות ביניהן אזורי פעולה צבאיים שם, אך הן אינן בעלות ברית באופן שבו נהוג לצייר זאת בישראל. הן משתפות פעולה סביב אינטרסים משותפים, אך זאת לצד יריבות בנושאים של הגמוניה והשפעה.
ההתבססות האיראנית בסוריה אינה איום ביטחוני עבור טורקיה. החשש שם הוא בעיקר כלכלי ופוליטי. אין לצפות שטורקיה תנקוט פעולות שיגבילו את הנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה, אך טורקיה יכולה לרצות להגביל כניסת מוצרים איראנים וחברות איראניות לשוק הסורי, ולהחליש את הקשר המדיני בין דמשק לטהרן.
מצב זה מייצר זהות אינטרסים בין ישראל לטורקיה, דווקא בתקופה שבה המדינות נטולות אמון הדדי. עם זאת, המדינות נהנות כיום מיחסים דיפלומטיים מלאים. הן מוכיחות היום, כמו בעבר, שביכולתן לשתף פעולה בתחומים מסוימים למרות המחלוקות. סוריה יכולה להיות דוגמה לכך.
לאור השונות באינטרסים הישראלים והטורקים בסוריה והתיאום הביטחוני בין טורקיה לאיראן, דיאלוג ישראלי־טורקי בנושא סוריה צריך להיות מדיני וכלכלי, ולא צבאי. רבים בישראל פוסלים על הסף דיאלוג עם טורקיה בגלל זיהוי של ארדואן כאויב. רבים מהם גם לא האמינו בעבר שהמדינות יגיעו להסכם שיקום יחסים. ואולם, כשם שיחסי טורקיה ואיראן מורכבים, כך גם יחסי טורקיה וישראל.
האינטרסים של ישראל בגבול הצפון מחייבים בדיקה מעמיקה של היתכנות דיאלוג ישראלי־טורקי על הגבלת המעורבות האיראנית בסוריה. האופציות המדיניות האחרות אינן מספקות את הסחורה. גם אם דיאלוג שכזה יתקיים תחילה בסיוע צד שלישי או בדרגים בלתי רשמיים, וגם אם יתגלה לבסוף כי יעילותו מוגבלת, זהו אפיק מדיני שאסור לפסול מראש.
הכותב הוא ראש "מיתווים" – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית