מתרבים הסימנים לכך שהנשיא טראמפ מתכוון להתקפל מסוריה, והמובהק ביותר היה נאומו לפני כשבוע וחצי במדינת אוהיו בפני ציבור אוהדים שבו הודיע שיסיים את מעורבותה הצבאית של ארצות הברית בסוריה "בקרוב מאוד", ושהוא מקפיא סיוע בסך 200 מיליון דולר שקודם לכן הובטח לשיקום המדינה. אם זה מה שיהיה, זו עלולה להיות ההתפתחות השלילית והמדאיגה ביותר במזרח התיכון מאז הסכם הגרעין עם איראן. הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם כינה אותה "שגיאה מסוכנת וההחלטה הגרועה ביותר שהנשיא יכול לעשות".
במדיניותו הכושלת והנסיגתית, פתח הנשיא אובמה את סוריה לרווחה להתבססות איראנית ורוסית, ונראה שהנשיא טראמפ, אם יידבק בכוונתו, ימשיך את התהליך. בתחילה אומנם היו גם ידיעות אחרות, דהיינו שממשל טראמפ מתכוון לתגבר דווקא את הנוכחות האמריקאית, הן בחיילים והן באמצעים כלכליים בסוריה, ואף רמז שארצות הברית תלך כל הדרך עד להיעלמו של הנשיא בשאר אסד מהשלטון ותמשיך לשתף פעולה עם גורמים שונים באופוזיציה הסורית כדי להשיג זאת. אך מסיבות שונות, אולי כולל תגובות פופוליסטיות מחלק מתומכיו, שינה את דעתו. כדי להצדיק את הסבת ההילוך לאחור אמר הנשיא, בין היתר, שהושגה המטרה העיקרית של הבסת דאע"ש (הגם שלדעת משקיפים שונים נטישת הזירה עלולה דווקא להחזיר את ארגון הטרור לחיים) והתעלם מהיתרונות הפוליטיים והאסטרטגיים שהצעד הזה יביא לאיראנים ולמשטרו של אסד.
מי שעוד תצא נשכרת מקיפול הדגלים האמריקאיים היא טורקיה של ארדואן, שמנצל את המצב כדי לפעול ללא מצרים נגד הלוחמים הכורדים בסוריה, בעלי הברית האמינים ביותר עד כה של וושינגטון, ולהרחיב את אזורי ההשפעה שלו במדינה. שלא לדבר על רוסיה שתוכל עכשיו לראות בסוריה את מגרש המשחקים הכמעט בלעדי שלה, ריקה מהיריבים האמריקאים - מה שמדגיש, אגב, פעם נוספת את חשיבות היחסים הטובים שנתניהו טיפח עם פוטין. ברם, בעוד שהאינטרס הרוסי בסוריה הוא בעיקר אסטרטגי כדי לאזן במידה מסוימת את מעמדה העדיף של אמריקה באזורים שונים של העולם, הרי שהמניעים האיראניים הם גיאו־פוליטיים, דתיים ואידיאולוגיים לטווח ארוך, כלומר לקדם, עם גורמים שונים שנתונים לשליטת איראן, את ההתפשטות השיעית במזרח התיכון על חשבון מה שנקראה פעם "הקשת הסונית", בד בבד עם הפקת יתרונות כלכליים, ועם זאת לזכות ביתרונות אסטרטגיים מול ישראל וסעודיה.
ייתכן שההחלטה האמריקאית עוד איננה סופית, ושכמו גם בעניינים אחרים, יש עדיין אפשרות לשינויים. כך, למשל, דיווחה רשת CNN שעל פי "הערכת הצבא האמריקאי", אין זה מועד מתאים לצאת מסוריה. דוברת מחלקת המדינה הת'ר נאוארט ציינה בתדרוך שלה ש"היא איננה מודעת לשום תוכנית לנסיגה אמריקאית", ואילו דוברת הפנטגון, דנה ווייט, הוסיפה ש"עוד נותרה עבודה חשובה כדי להבטיח את תבוסתם המוחצת המתמשכת של הקיצונים האלימים בסוריה". אך אין ודאות שהצהרות אלה תואמו עם הנשיא.
עם זאת, נראה ששר ההגנה האמריקאי, גנרל ג'יימס מאטיס, אכן סבור שעל ארצות הברית להישאר בסוריה (וגם יועצו הקודם לביטחון לאומי של הנשיא, גנרל מקמאסטר, הזהיר בחודש שעבר ש"איראן מקימה נוכחות צבאית קבועה בסוריה שמאיימת על ישראל"), ויש להניח שזו גם עמדתו של היועץ לביטחון לאומי החדש והנמרץ, ג'ון בולטון, שדוגל בהפעלת לחץ גובר על איראן בכל התחומים, ולא בהרפייתו. ייתכן שבשני אלה יש לתלות את עיקר הסיכויים שאמריקה של טראמפ לא תוותר על מעמדה בסוריה, ובעקיפין גם בחלקים אחרים של המזרח התיכון, לטובת האויבת המושבעת שלה עצמה ושל בעלות בריתה הראשיות במזרח התיכון, ישראל וסעודיה.
הכותב כיהן פעמיים כשגריר ישראל בארצות הברית