הזדעזעתי לראות כיצד ח"כ מרב מיכאלי הדליקה לאחרונה נר זיכרון לישראל קסטנר ביום השואה בכנסת. מדובר בניצול אירוע ממלכתי לשם ניסיון נוסף להנציח את משתף הפעולה היהודי הגדול ביותר שהיה לנאצים בתקופת השואה.
לאלו שאינם בקיאים בפרשה, נזכיר את עובדות היסוד בתמצית. קסטנר, מנהיג יהודי בהונגריה, שימש כלי בידי הנאצים בסוף מלחמת העולם השנייה להקלת ההשמדה. הוא היה בין היחידים שידע את האמת, שלפיה על אף מצבה הקשה של גרמניה צפוי גירוש של יהודי הונגריה לאושוויץ, והוא ועוזריו העלימו ביודעין את ידיעות ההשמדה מבני עמו. לא זו בלבד שעשו כן, אלא הם אף פעלו פוזיטיבית להטעות את היהודים ולהשלותם כי הם צפויים להגיע למחנות עבודה ושלא יאונה להם כל רע.
שיתוף פעולה זה בוצע בתמורה לכך שלקסטנר ניתנה הזכות לבחור מעל 1,600 איש, ביניהם מקורביו, שיוכלו לעזוב את הונגריה ברכבת ולהציל את עצמם. רכבת זו שימשה בת ערובה בידי הנאצים במשך חודשים ארוכים כדי להבטיח את שיתוף הפעולה המלא והמתמשך של קסטנר. ואכן קסטנר מילא את חלקו בעסקה באופן מלא, ואף הפריע לפעולות הצלה של אחרים (ע"ע משה קראוס שהציל עשרות אלפים), שבהן ראה הפרעה לקו הפעולה שהוא נקט.
לימים התבטא אייכמן ממקום מחבואו, טרם שנתפס על ידי ישראל, כי תודות לשירות "שקסטנר נתן לנו בהונגריה" עלה בידיו לבצע את ההשמדה בקצב חסר תקדים בתולדות האנושות באמצעות כוח אדם מצומצם ביותר. הנאצים זקוקים היו לשקט לשם ביצוע ההשמדה, ושקט זה סופק להם תודות לפעולותיו של קסטנר, שהפך בהדרגה לאיש אמונם המובהק - היהודי היחיד שיכול היה לנוע באופן חופשי בהונגריה וליהנות מהגנתם.
בניגוד לנטען, קסטנר מעולם לא טוהר בבית המשפט העליון. שני שופטים עליונים קבעו (בדעת מיעוט אומנם) כי הוא שיתף פעולה עם הנאצים, ובכך הצטרפו לקביעת השופט בנימין הלוי במחוזי כי קסטנר "מכר את נפשו לשטן". יתר על כן, חמשת השופטים קבעו פה אחד כי קסטנר נתן תצהיר שקר לטובת פושע מלחמה נאצי בכיר בשם קורט בכר. למעשה, תוצאת המשפט הייתה מקבילה למעין "זיכוי מחמת הספק" בעניין האשמת שיתוף הפעולה והרשעה בעניין מתן עדות שקר לטובת פושע מלחמה נאצי. ודאי שאין בכך משום מתן "תעודת כבוד" או טיהור.
רק שנים מאוחר יותר, לאחר תום משפט קסטנר, התגלה מלוא "פועלו" המחריד של קסטנר והתגייסותו להצלת הצמרת הנאצית שפעלה בהונגריה. התברר כי קסטנר פעל בשיטתיות להצלת פושעי מלחמה נאצים בכירים נוספים במשפטי נירנברג: דיטר ויסליצני, גנרל הנס יוטנר והרמן קרומיי. מדובר בנאצים שהיו מעורבים אישית ובמישרין בהשמדה בהונגריה, אך קסטנר לא היסס לנסוע במיוחד מישראל בשנת 1948 ולהשתתף במשפטי הנאצים תוך שהוא מתערב לטובתם ומספק עדויות שקר כאילו הם "סייעו לו בהצלה" בסוף המלחמה. האם יש לכל בר דעת ספק כלשהו כיצד היה רואה בית המשפט העליון פעולות חמורות אלה אם היה מודע להן לפני שנתן את פסק דינו?
כלימה היא לכנסת ישראל על שאפשרה למרב מיכאלי להכניס צלם להיכל ולהדליק נר לזכרו של משתף פעולה עם הנאצים אשר שמו ייזכר לדיראון עולם. השר אופיר אקוניס ראוי להערכה ולהוקרה על שעשה מעשה, עזב את הטקס בהפגנתיות ובכך הציל משהו מכבודה של הכנסת.
הכותב הוא בנו של שמואל תמיר, ששימש סנגורו של מלכיאל גרינוולד במשפט קסטנר