השורה התחתונה של פסק הדין מלמדת שבכל זאת נשארה שפיות במערכת; שופטי בג"ץ בראשות הנשיאה אסתר חיות דחו בסוף השבוע פה אחד שתי עתירות נגד הוראות פתיחה באש של צה"ל בגבול עזה. אך את העתירות הללו צריך לבחון בפרספקטיבה יותר רחבה. תנאי סף בסיסי בכל תביעה או עתירה לבית המשפט הנו "זכות העמידה". אדם המבקש את סעדו של בית המשפט צריך להראות כי הוא עצמו נפגע מהעוולה שבגינה הוא פונה לערכאה השיפוטית.
אולם כאן הגיעו ארבעה ארגוני שמאל, שדרך הלחימה של צה"ל איננה מוסרית בעיניהם, והחליטו לעתור לבג"ץ נגד הרמטכ"ל. לאף אחד מהם אין כמובן זכות עמידה, אף אחד מהם לא נפגע מהוראות הפתיחה באש, הם אפילו לא מבקשים לעתור בשם אזרח ישראלי, אלא בשם תושבי עזה. הם לא סתם עותרים בשם תושבי עזה, הם עותרים בעיצומם של האירועים האלימים בעזה, תוך כדי שהשדות בעזה עולים באש ובזמן שעשרות אלפי עזתים צועדים משולהבים לעבר הגדר ומנסים לפרוץ אותה במסגרת "צעדות השיבה" של חמאס.
במקום ששופטת בג"ץ ענת ברון תדחה את העתירה על הסף, היא דרשה את תגובת הרמטכ"ל לעתירה, ובהמשך שופטי בג"ץ אף ניהלו דיון תוך כדי האירועים האלימים והמצב הביטחוני הרגיש.
אומנם בשורה התחתונה העתירות נדחו, אך הנשיאה חיות ציינה בפסק הדין שלה כי הוראות פתיחה באש נגד "מסית מרכזי" אכן לא עוגנו בדין הבינלאומי. היא אומנם סייגה את דבריה והתנסחה בזהירות, אך המסר ברור. לאחר שוך הקרבות, אם תוגש עתירה נוספת, הנשיאה חיות עשויה להתערב בהוראות הפתיחה באש ולאסור את הנוהל.
האם צה"ל יצליח להביס ולהכריע כאשר על גבו עומדים שופטי בג"ץ ומתיימרים לשמור על האיזונים והבלמים של צה"ל, ומולו עומדים ארגוני טרור שלא כפופים לאף דין או מוסר מלחמה? החשש שבית המשפט מחליש את צה"ל לא צריך להיות נחלת הצד הימני של המפה הפוליטית. כולנו זוכרים את "בלי בג"ץ ובלי בצלם" של ראש הממשלה יצחק רבין ביחס לטרור הפלסטיני.
במסגרת המשפטיזציה של הלחימה, הפרקליט הצבאי הראשי הגיע בעצמו לגבול עזה, בחן את ההוראות וסיפק עם יועצים משפטיים נוספים הכוונה משפטית למפקדים. הכוונה טובה וראויה, אך מבחן התוצאה וההרתעה כנראה פחות. האם נקבע כעת תקדים שלכל פעולה צבאית יצטרף פרקליט מלווה? תנו לצה"ל לנצח.
ורק עוד משפט לגבי העמותות שעתרו לבג"ץ וטוהר כוונותיהן. כאשר אנחנו זועמים, משמאל ומימין, על הביקורת הארסית של האו"ם ומדינות שונות על צה"ל – צריך לזכור מי נותן להם את התחמושת ומי מזין את השקרים וההשמצות. אסתפק בציטוט העדין של השופט מלצר: "ניסיונם של העותרים להציג את האירועים כ'הפגנות אזרחיות בלתי חמושות' שבהן 'היו ככל הנראה אירועים של אלימות' - חוטא, בלשון המעטה, למציאות הדברים".